פורטל:עולם הישיבות/ציטוט נבחר/10

בַּיְשִׁיבָה הָרֵיקָה דּוּמִיָּה קְדוֹשָׁה,

וּבִלַּע הַנַּעַר הַקֹּדֶשׁ רִאשׁוֹנָה,

כִּי שָׁם בַּמִּקְצֹעַ יְחַכּוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה

חֲבֵרָיו שֶׁרֵעוּ לוֹ יוֹם בֹּאוֹ הֵנָּה –

נֵר דֹּלֵק, עַמּוּדוֹ וְסֵפֶר תַּלמוּדוֹ;

וּכְחָס עַל-הָרְגָעִים הַקַּלִּים לָנוּעַ

יְמַהֵר אֶל-רֵעָיו וְהֵחֵל לִמּוּדוֹ,

וּבְעָמְדוֹ – וְעָמַד כְּמַסְמֵר תָּקוּעַ,

יוֹם תָּמִים, חֲצִי לַיְלָה מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמִישׁ,

שָׁם יֹאכַל לִרְעָבוֹ אֶת-פִּתּוֹ הַשְּׁחֹרָה –

וּמִי אַתָּה שָׁמִיר, מִי-אַתָּה חַלָּמִישׁ,

לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה?

— חיים נחמן ביאליק, המתמיד