מוצגים נבחרים

גלריית מוצגים נבחרים של פורטל הספרייה הלאומית

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

יצירתו של מרדכי ארדון 'חזון ישעיהו', המוכרת יותר כ'חלונות ארדון', היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז') אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. החלונות עשויים להיחשב כשיא יצירתו של האמן. ארדון החל בהכנה לביצועה לקראת סוף 1980, והעבודה נמשכה ארבע שנים. ביצוע העבודה, בפיקוחו של האמן, נעשה ב"אטלייה סימון" בריימס (Reims) שבצרפת, על ידי שארל מארק בין השנים 1982-84. ארדון בחר כנושא ליצירתו בחזון אחרית הימים של ישעיהו, ב', ב'-ד':

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'"

— ספר ישעיהו, פרק ב', פסוקים ב'-ד'

ארדון סבר שחזון הנביא המתנבא על שלום אוניברסלי באחרית הימים ותום עידן המלחמות והרדיפות, הולם את ערכי ההומניזם בהם דגל ארדון מנעוריו, ושהיו בעיניו "סם-הנגד הטוב ביותר כנגד המיליטריזם והשוביניזם.

הוויטראז' מחולק לשלושה חלקים (טריפטיך), משמאל לימין, שכל אחד מהם מוקדש לתיאור חלק אחר מנבואת ישעיהו.

2

סְפָר הוא מיצב וידאו מעשה ידי האמנית הישראלית עפרי כנעני המוצג על חלונות הספרייה הלאומית.

המיצב הוצג בהשראת שיריה של המשוררת היהודיה - גרמניה אלזה לסקר שילר.

היצירה מוצגת על גבי חלונות בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם. על גבי החלונות, שנצבעו לבן, מוקרן סרטון שבו רואים את האמנית כנעני כשהיא חורטת על החלונות שישה משיריה של לסקר-שילר.

כאשר מביטים ביצירה מצידו החיצוני של המבנה (מבט פנימה), רואים את דמותה של לסקר-שילר (המגולת על ידי האמנית כנעני) כשהיא נמצאת בתוך המבנה, עומדת על שרפרף וחורטת את השירים על הזכוכית. כאשר מביטים ביצירה מתוך המבנה כלפי חוץ, נראית לסקר-שילר מבחוץ למבנה, והיא חורטת את השירים בכתב ראי.

העובדה שלסקר-שילר אינה נמצאת (נוכחת - נעדרת), ורק צלילתה נראית, מציגה את היותה קרועה בין שתי מולדות ושתי תרבויות.