פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/8

פרוזבול (לעיתים נקרא: פרוסבול) הוא תקנת חכמים שנועדה לאפשר גביית חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא נגבו, וזאת מבלי שמצוות שמיטת כספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. על פי התורה, כל החובות שהגיע זמנם להיגבות ולא ניגבו בשנת השמיטה - נשמטים, וישנו אף איסור לנסות לגבות אותם. התורה, בניסיון למנוע מצב בו יימנעו מלהלוות, אוסרת על הימנעות מהלוואה כתוצאה מחשש שהחוב יישמט בשנת השמיטה.

למרות זאת, בסוף תקופת בית שני נוצר מצב שבעלי הממון נמנעו מלהלוות לעניים, מחשש שכספם לא יושב לאחר שנת השמיטה. הלל הזקן, נשיא הסנהדרין באותה תקופה, תיקן את תקנת הפרוזבול המאפשרת לגבות את ההלוואה גם אם שמיטת כספים הייתה אמורה לשמטה, באמצעות העברת ההלוואה לגבייה על ידי בית דין - דבר המונע את השמטתה. תקנה זו מהווה פריצת דרך הלכתית, מכיוון שמדובר בתקנה שתוקנה על ידי תלמידי חכמים - רבנן - ומשנה דבר מן התורה.