פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/11

תנועת ההשכלה היהודית (בקיצור: תנועת ההשכלה או ההשכלה) הייתה תנועה חברתית שראשיתה בקרב יהודי אירופה בסוף המאה ה-18. ה"משכילים", עליהם נמנו גם אינטלקטואלים ותלמידי-חכמים, אימצו את ערכי הנאורות, עודדו השתלבות בחברה הסובבת, ודגלו ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של האומות ביניהן חיו היהודים.
בשם התבונה האוניברסלית ביקשה תנועת ההשכלה את שילובם של ערכים והשקפות מתוך תרבות הסביבה באופק הרוחני-יהודי, וחלק מה"משכילים" אף ייחסו להם עדיפות על פני המסורת. אם בתחילה המאבק המרכזי ביהדות השמרנית היה בין החסידות למתנגדיה, כובד המשקל נע לעבר הוויכוח בין האורתודוקסים כולם לבין ה"משכילים".
השפעותיו של תנועה זו משמעותיות עד ימינו, ונהוג לחשוב כי התנועה המסורתית והתנועה ליהדות מתקדמת הן המשכה של תנועת ההשכלה היהודית.