פורטל:היסטוריה/המחקר?/35

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המשורר וההיסטוריון הרומאי מרקוס אנאוס לוקאנוס (נולד 39 מת 65) היה אחיינו של הפילוסוף והמדינאי סנקה ודרכו התוודע לנירון קיסר -אחד הראוותניים, המטורפים והאכזריים שבשליטי רומא מאז ומעולם. תחילה היה לוקאנוס מחביבי הקיסר שאף מינה אותו לקוואיסטור לשנת 59. בשנה שלאחריה כתב לוקאנוס את הפואמה "בשבחו של נירון" וזכה בפרס השירה בפסטיבל שאורגן על ידי הקיסר שהחשיב את עצמו לאמן דגול ופטרון של אמנים. הצלחתו הספרותית של לוקאנוס עוררה את קנאתו של נירון, שציווה עליו לחדול מלפרסם את יצירותיו בציבור. לוקאנוס, מפוקח ומאוכזב ממיטיבו בעבר הצטרף לקשר פיסו שמטרתו הייתה רצח נירון. הקשר התגלה ונירון ציווה על הקושרים ובהם לוקאנוס להתאבד. לוקאנוס אזר עוז בנפשו, הזמין את חבריו למשתה, סעד את לבו אתם יחדיו, ולבסוף חתך את עורקיו, נשא את דבריו נגד עריצות ומת. הפואמה ההיסטורית שכתב "פרסאליה" שבה תיאר את מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר שרדה את שלטונו של נירון ומבחן הזמן, והיא הייתה בעלת השפעה חשובה על התיאטרון ועל השירה של המאה ה-17, כתביו של נירון נעלמו ללא זכר.