מרדכי ארנון
| לידה | 23 באפריל 1941 |
|---|---|
| פטירה | 3 בינואר 2020[1] (בגיל 78) |
| מוקד פעילות | ישראל |
| עיסוק | זמר ושחקן ומחזיר בתשובה |
מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 1941 – 3 בינואר 2020) היה מחלוצי תנועת התשובה. בצעירותו היה מפורסם בציבור הישראלי כזמר ושחקן, כאחד מחברי שלישיית התאומים, ומספר משירי הסולו שלו היו ללהיטים. בהמשך ארנון חזר בתשובה, הפך ליהודי חרדי והשתייך לזרם הליטאי.
ביוגרפיה
ארנון נולד וגדל בנחלת יהודה כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון[2][3]. הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי[4], שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה.[1] ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת הנח"ל[5]. הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת 1962.
קריירת משחק
לאחר שחרורו בשנת 1962 שיחק בתיאטרון חיפה. כמו כן שיחק בסרטים רבים, (1963)[6], "אולי תרדו שם" (1964)[7], סאלח שבתי (1964) ושני קוני למל (1966).
במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים[8], כמו "עלילות פופאי" בו הוא שיחק את פופאי המלח[9].
מוזיקה
ב־1966 חבר לחנן גולדבלט והשניים הקימו את שלישיית התאומים, כאשר צירפו אליהם את אושיק לוי כשכיר. להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם נעמי שמר, על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של גי ביאר. הלהקה התפרסמה גם בשירים שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום, וגרסה עברית ל-"Hit the Road Jack", אותו תרגם דוד אבידן. האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-1966 והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת 1969.
להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך, ונכלל באלבומו היחיד, "כל אחד", שיצא ב-1970.
במלחמת יום הכיפורים חבר ארנון למתי כספי, לאושיק לוי ולאילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים בשם "רובינא, פופיק, כספי ואושיק". שירם המפורסם ביותר היה "אין לנו מילים".
חזרתו בתשובה
בשנת 1975 חזר בתשובה[10] ולא שב להופיע. הוא עלה לירושלים ולמד בישיבת אור שמח[11]. בשנת 1976 החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב אברהם רביץ ואיקא ישראלי[12]. ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב ידוענים מתחום הבידור והאמנות של שנות ה-70, יחד עם הרב אורי זוהר, אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם (מצמד הפרברים). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת שערי חסד החרדית בירושלים[13], ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי תדמית במגזר החרדי. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם הרב אורי זוהר שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק[14].
בשנת 2004 יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי תקליטור.
התנגד להקמת קהילות נפרדות עבור בעלי תשובה וקרא להשתלבותם בקהילות הדתיות הקיימות[15].
מותו
ארנון נפטר ב-3 בינואר 2020 כתוצאה ממחלת הסרטן. בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין החרדי הנפוץ 'משפחה' שבו הוא הטיף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונאלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית.
חיים אישיים
ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נשא את תרצה[2].
פילמוגרפיה
|
קישורים חיצוניים
- ראיון שלו ל"מקור ראשון"
- יהודה שלזינגר, "פעם עסקתי בבידור אנשים משועממים, עכשיו מדובר בהצלחת חיים", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
מרדכי ארנון, בביצוע בלדה בין כוכבים, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רז ישראלי, הלך לעולמו הזמר והשחקן הרב מרדכי "פופיק" ארנון, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2020
- ^ 2.0 2.1 שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979
- ^ דף פופיק ארנון, אלבום משפחה, מוזיאון ראשון לציון
- ^ צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959
- ^ פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963
- ^ אלדוראדו, חרות, 24 במרץ 1963
- ^ איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963
- ^ הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975
- ^ יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971
- ^ יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוקים, מעריב, 23 ביולי 1975
- ^ ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976
- ^ לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976
- ^ ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982
- ^ נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980
- ^ מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז
27001129מרדכי ארנון