פונולוגיה אינואיטית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
ברוב הדיאלקטים האינואיטים יש 15 עיצורים ושלוש תנועות (עם הבחנה פונמית בין תנועות קצרות וארוכות). למרות שב-אִינוּפִּיַאטוּן ו-קַווִיאַרַק ישנם עיצורים כפופים שנעלמו בכל הדיאלקטים הקנדיים והגרינלנדיים.
תנועות
כמעט לכל הדיאלקטים של אינוקטיטוט יש רק שלוש תנועות בסיסיות עם הבחנה פונמית בין תנועות קצרות וארוכות. ב-אִינוּיִינְגַיוּט (האלפבית הסטנדרטי של נונאווט) תנועות ארוכות נכתבות כתנועה כפולה.
| IPA | אינויינגיוט |
|---|---|
| /a/ | a |
| /aː/ | aa |
| /i/ | i |
| /iː/ | ii |
| /u/ | u |
| /uː/ | uu |
במערב אלסקה, קוויארק ובמידה מסוימת גם ניב מַלִימִיאוּטוּן של אינופיאטון שימרו תנועה נוספת שהייתה קיימת בפרוטו-אינואיטית והיא עדיין קיימת בשפת יופיק, אבל היא הפכה ל-/i/ או בחלק מהמקרים ל-/a/, בכל הדיאלקטים האחרים. לכן, המילה באינוקטיטוט למים - imiq - היא emeq (/əməq/) ב-קאוויאראק .
יתר על כן, דיפתונגים רבים בדיאלקטים של אלסקה התמזגו, מה שמרמז על התחלה של מערכת תנועות חדשה, יותר מורכבת עם יותר משלוש תנועות שונות. תופעה זו בולטת במיוחד באזור קוֹבּוּק, שבו הדיפתונגים /ua/ ו-/au/ מבוטאים שניהם [ɔ].
בניגוד למספר הרב יותר של הבדלי תנועות בניבים אלסקניים, בדיאלקטים של צפון מערב גרינלנד (במיוחד אופרנאוויק), הפונמה /u/ הוחלפה ב-/i/ בהקשרים רבים.
בכל מקרה, שלוש התנועות שתוארו לעיל השתמרו בכל הניבים של אינוקטיטוט
לתנועות של גרינלנדית מערבית יש מגוון רחב מאוד של אלופונים:
- /a/ משתנה בין [ä] ,[a̠] ,[æ] ,[ɛ] ,[e̞] ו-[ɑ̟]. האלופון האחרון מופיע לפני ובעיקר בין ענבליים.
- /i/ משתנה בין [e̽] ,[e̠] ,[ɪ̟] ,[i] ו-[ə]. האלופון האחרון מופיע לפני ובעיקר בין ענבליים.
- /u/ משתנה בין [o] ,[ʊ̠] ,[u] ,[u̟] ו-[o̞]. האלופון האחרון מופיע לפני ובעיקר בין ענבליים.
עיצורים
בדיאלקטים הנונאווטיים של אינוקטיטוט יש חמישה עשר עיצורים שונים, אם כי בכמה דיאלקטים יש יותר עיצורים.
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | כפוף | מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋː | n | m | |||||||||||
| סותם | q | *ɡ | k | (ɟ) | t | p | ||||||||
| חוכך צדי |
(h) | *ʁ | (ʐ | ʂ) | s | v | ||||||||
| ɬ | ||||||||||||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
| l | ||||||||||||||
|
* תוספת פונמה בהתאמה | ||||||||||||||
הטעם
הטעם העיקרי אמור ליפול על ההברה האחרונה של כל מילה.
אינטונציה
באינוקטיטוט, אינטונציה חשובה בהבחנה בין כמה מילים - בעיקר מילות שאלה - אך היא אינה מסומנת בדרך כלל בכתב. באינוקטיטוט יש כמה זוגות מינימליים שבהם רק גובה הצליל מבחין בין שתי מילים שונות. מקרה אחד נפוץ, עם זאת, הוא suva. טון גבוה על ההברה הראשונה ואחריו טון נמוך על ההברה השנייה פירושו "מה אמרת?" טון אמצעי על ההברה הראשונה ואחריו טון עולה על השנייה אומר "מה הוא עשה?"
פונוטקטיקה
באינוקטיטוט, הברה לא יכולה להכיל יותר מעיצור אחד בתחילת ההברה או בזנב ההברה. לכן צרורות עיצורים כמו /st/ או /pl/ שעשויים להיווצר מחיבור מורפמות, נמחקים. יש גם כמה הגבלות על העיצורים הסופיים, רק סותמים אטומים (/p t k q/) יכולים להופיע בסוף מילה.
שינויים דיאלקטיים שיטתיים אחרים
ריכוך עיצורים בקוויאראק
פונמות רבות בדיאלקט של קאוויאראק עברו תהליך של ריכוך עיצורים, אם כי בשינויים מסוימים בין כפרים שונים. כתוצאה מכך, עיצורים סותמים רבים הפכו לעיצורים חוככים, ועיצורים חוככים רבים הפכו לחצאי תנועות או נעלמו לחלוטין. לדוגמה, המילה בשר - niqi ברוב הניבים - הופכת ל-nigi בקוויארק - הסותם /q/ הפך לחוכך /ɣ/.
חנכוך באינופיאטון
העיצור ההיסטורי הרביעי של אינוקטיטוט - השווא /ə/ - משפיע על ההגייה של עיצורים מכתשיים שבאים אחריו איפה שתנועת /i/ הייתה קיימת בפרוטו-אינואיטית העיצור הבא אחריו מחונכך באינופיאטון מודרנית. כך למשל /t/ הופך ל-/tʃ/ מאוית ch כעיצור בודד ו-tch כעיצור מוכפל לאחר /i/
