פגעיאל בן עכרן
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
| אב | עָכְרָן |
|---|---|
| פטירה | במשכן |
| תקופה | דור המדבר |
| עיסוק | נשיא שבט אשר |
| בתנ"ך | חומש |
פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן היה נשיאו של שבט אשר בנדודי בני ישראל במדבר.
דמותו
כשאר הנשיאים, מינה ה' את פגעיאל לפקוד את שבטו יחד עם משה ואהרן במפקד השני של ישראל במדבר. הם מתוארים כ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[1]”.
בספרי[2] מובא שהנשיאים היו השוטרים שמינו המצרים על בני ישראל במצרים, שהוכו על שלא מלאו בני ישראל את מכסתם[3].
בחז"ל מובא[4] שהנשיאים היו ממאתיים וחמישים מקטירי הקטורת במחלוקת קרח ועדתו, ולפי זה מתו בשנה השנייה ליציאת מצרים[דרוש מקור][מפני ש...] באש שיצאה מאת ה' ושרפה את מקטירי הקטורת.
תרומותיו
יחד עם שאר הנשיאים, תרם פגעיאל את אבני האפוד והחושן למשכן, ואת השמן והבשמים לשמן המשחה שמן המאור והקטורת.
לכבוד חנוכת המשכן תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה לעבודת הלווים וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.
קרבנו בקרבנות הנשיאים
פגעיאל הקריב את קרבנו ביום האחד עשר לחנוכת המשכן י"א בניסן, לאחר אחיעזר בן עמישדי נשיא שבט דן, כסדר חניית השבטים סביב המשכן[5]. טעם נוסף על מיקומו בסדר ההקרבה לאחר נשיא שבט אשר ביאר המדרש, ששבט דן נקרא על שם הדין, ולאחר הדין צריך הדיין לאשר (=לחזק) את דינו.[6]
ביאור קרבנותיו בחז"ל
המדרש[7] מבאר שקרבנותיו של פגעיאל סובבים כנגד שבחן של עם ישראל על פני שאר אומות העולם.
המרומז בשמו
חז"ל[8] דורשים את שמו על בנות שבט אשר שהיו נאות ביותר ונישאו למלכים, וכשהיה המלך כועס על שבטן היה מתרצה מפני בנותיהם, וכך נדרש שמו: פגעיאל – לשון בקשה, בן עכרן – שכל אדם משבט אשר שהיה עכור אצל המלך – הייתה ביתו מבקשת מלפני המלך והיה המלך מוחל לו.
האור החיים[9] מבאר את שמו על פי הנאמר בספרי[10] שכשחטא ראובן במעשה בלהה, סיפר על כך אשר לאחיו שלא האמינו לו וריחקו אותו, וכשעשה ראובן תשובה - נתרצו לו. וביאר את שמו כך: פגעי-אל - שפגעו אליו (=שבקשו סליחתו) אחיו לאחר שריחקוהו. פירוש נוסף מבאר האור החיים על פי הנאמר בספרי שם "שאין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר", וברכת הבנים באה בעקבות השראת השכינה[11] ופירושו פגעיאל - שפגע (=פגש) בו הא-ל, בן עכרן - מרמז על עכירות הבתולים מבנות אשר, כמו שאמרו במדרש[12] שבתולה שבאשר אן לה דמים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק א', פסוק ט"ז.
- ^ ספרי במדבר פיסקא מה, מובא גם ברש"י ספר במדבר, פרק ז', פסוק ב'.
- ^ ראו ספר שמות, פרק ה', פסוק י"ד.
- ^ מדרש רבה יח יג, וכן במדרש תנחומא בובר קרח ה, מובא גם ברש"י במדבר טז א.
- ^ הכתוב בספר במדבר, פרק ז', וכך פירש רבנו בחיי (במדבר ב ב).
- ^ לשון המהרז"ו בפירושו על המדרש: לאשרו. לחזקו ולקיימו, שהדיין פוסק הדין כפי התורה, וצריך למוסרו לשוטרים שהיכולת בידם לכוף הבעלי דינים לקיים הפסק.
- ^ במדבר רבה, פרשה י"ד
- ^ מדרש אגדה במדבר א
- ^ על ספר במדבר, פרק ז', פסוק ע"ב
- ^ ספרי דברים פיסקא שנ"ה
- ^ כפי שמצאנו אצל עובד אדום הגיתי, ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג עמוד ב'.
- ^ תנא דבי אליהו רבה פרק ט