פאבל רוטמיסטרוב

פאבל אלכסייביץ' רוטמיסטרוב
Павел Алексеевич Ротмистров

לידה	6 ביולי 1901 סקובורובו, מחוז קלינין, האימפריה הרוסית
פטירה	6 באפריל 1982 (בגיל 80) מוסקבה, ברית המועצות
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1919–1968 (כ־49 שנים)
דרגה	מרשל כוחות השריון
תפקידים בשירות
ראש מטה הקורפוס הממוכן ה-3 מפקד ארמיית המשמר המשוריינת החמישית מפקד הכוחות הסובייטים המשוריינים בגרמניה
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים ברוסיה המלחמה הפולנית-סובייטית מלחמת העולם השנייה מבצע אורנוס קרב קורסק - קרב פרוחורובקה מבצע רומיאנצב מבצע הדנייפר התחתון מבצע בגרטיון
עיטורים
גיבור ברית המועצות 6 עיטורי לנין 4 עיטורי הדגל האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה שנייה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור הכוכב האדום עיטור מהפכת אוקטובר

פאבל אלכסייביץ' רוטמיסטרוב (ברוסית: Павел Алексеевич Ротмистров;‏ 6 ביולי 1901 - 6 באפריל 1982) היה ממפקדי השריון הבכירים של הצבא האדום, התפרסם בהשתתפותו בקרב קורסק.

קריירה מוקדמת

ב-1919 התגייס לצבא האדום. הוא השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה, בדיכוי מרד קרונשטט ובמלחמה הפולנית -סובייטית.

ב-1928 החל ללמוד באקדמיה הצבאית על שם פרונזה במוסקבה. בשנים 1937–1940 שימש כמורה באקדמיה הצבאית הגבוהה במוסקבה. במאי 1941 מונה לראש מטה הקורפוס הממוכן ה-3.

מלחמת העולם השנייה

רוסטמירוב השתתף במבצע אורנוס שבו כותרה הארמייה השישית של הוורמאכט בקרב סטלינגרד.

ב-22 בפברואר 1943 התמנה למפקד ארמיית המשמר המשוריינת החמישית שהייתה כפופה לחזית הערבה בפיקודו של איבן קונייב.

קרב קורסק

ב-5 ביולי 1943 פתחו הגרמנים בהתקפה אדירה על המבלט הרוסי שבמרכזו העיר קורסק שמטרתה לכתר בתנועת מלקחיים את הכוח הסובייטי שם. הסובייטים ידעו על ההתקפה עיבו את מערך ההגנה וריכזו כוחות רבים במבלט. הגרמנים היו מצוידים בטנקי טיגר שעלו בטיבם על טנקי ה-T-34 הסובייטים מבחינת מיגון וכוח אש אך יותר מסורבלים מהם.

רוטמיסטוב היה עם הארמייה שלו ככוח עתודה, 350 ק"מ מזרחית למבלט קורסק. התקדמות הגרמנים הייתה איטית. מדרום תקף גנרל הרמן הות והתקרב לעיירה פרוחורובקה.

ב-6 ביולי 1943 טלפן סטלין לרוטמיסטרוב והורה לו לנוע לעבר פרוחורובקה. לא היו אמצעי שינוע והארמייה החלה במסע על שרשראות לעבר החזית לשם הגיעה ב-10 ביולי 1943. היו בה 826 רכבים משוריינים בעיקר טנקי T-34 ו-T-70 וכן תותחים מתנייעים. מולם היו 500 טנקי טיגר.

ב-12 ביולי 1943 החל ליד פרוחורובקה קרב השריון הגדול בהיסטוריה. הטנקים היו כה צמודים עד ששני הצדדים נאלצו להפסיק את ירי התותחים והסיוע האווירי. טנקי ה-T-34 נאלצו להתקרב במהירות לטנקי הטייגר ולתקוף אותם בנקודות התורפה בצדדים ומאחור. כשאזלה תחמשתם הם יצאו מהטנקים ותקפו ברימונים ובפצצות תבערה. הקטל היה איום, רוסטמיסטוב איבד מחצית מכוחו אבל גם לגרמנים היו אבידות כבדות אך לא היו להם עתודות להמשך הקרב. ב-13 ביולי 1943 הם ביטלו את המתקפה וב-15 ביולי 1943 חזרו לנקודת המוצא.

ערך מורחב – קרב פרוחורובקה

רוטמיסטרוב המשיך עם הארמייה שלו במבצע רומיאנצב שבו נכבשו בלגורוד וחרקוב ובקרב דנייפר. ב-2 בפברואר 1944 הועלה לדרגת מרשל של כוחות השריון. במבצע בגרטיון נלחם על כיבוש מינסק אבל בגלל האבידות הרבות שהיו לו, הועבר מתפקידו ושוב לא פיקד על חיילים בקרב.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה התמנה למפקד הכוחות הסובייטים המשוריינים בגרמניה. לאחר מכן מונה לחבר בסובייט העליון ועוזר לשר ההגנה. ב-28 באפריל 1962 קיבל את דרגת מרשל כוחות השריון. בשנת 1968 פרש רוטמיסטרוב מהשירות, וב-6 באפריל 1982 מת בביתו שבמוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאבל רוטמיסטרוב בוויקישיתוף

• פאבל רוטמיסטרוב, באתר find a grave
• פאבל רוטמיסטרוב, באתר world war II database

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25545759פאבל רוטמיסטרוב