פאבולוץ'
.jpg) | |
| בית הכנסת בפאבולוץ' | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 ז'יטומיר |
| תאריך ייסוד | המאה ה-14 |
| גובה | 201 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,437 (2001) |
פאבולוץ' (באוקראינית: Паволоч; ביידיש: פאַוואָלאָטשׁ) היא עיירה היושבת על מפגש הנהרות רוסטביציה ופבולוצ'קה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, כ- 50 ק"מ מברדיצ'ב וכ- 110 ק"מ מקייב.
העיירה הוקמה במאה ה-14, ואוכלוסייתה אוקראינית. במאה ה-17 התיישבו בעיירה ראשוני תושביה היהודים, ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הם היוו מחצית מכלל האוכלוסייה המקומית, ומספרם נאמד באלפים. יהודי העיירה נרצחו ביוני 1941 על ידי יחידת איינזצגרופן במה שכונה טבח פאבולוץ' (אנ').
היסטוריה
העיירה פאבולוץ' נוסדה במאה ה-14 ונזכרת לראשונה במקורות היסטוריים בשנת 1503, כשהאזור היה בשליטה פולנית. לאחר מאתיים שנה נחפר חפיר סביב לעיירה. בשנת 1648 הייתה פאבולוץ' כעיירות אחרות יעד להתקפות קוזאקים אוקראינים.
בין השנים 1880–1917 שגשגה העיירה בזכות שוק האיכרים שנפתח בכל יום ראשון אליו הגיעו תושבים מהכפרים ומהעיירות הסמוכות. אנשי העיירה היו נדיבים וחמים, בעלי יחס טוב לתיירים ומבקרים. העיירה הייתה ממוקמת קרוב לגבול, לכן הייתה מוקד לפעילות צבאית וקרבות בין רוסיה לפולין שנלחמו על שליטה באזור. איכרי השוק התבדחו ביניהם: "באיזה מדינה אנחנו חיים השבוע?".
עד מלחמת העולם הראשונה הייתה פאבולוץ' חלק ממחוז קייב שבאימפריה הרוסית.
בין השנים 1917–1919 פרצה מלחמת האזרחים ברוסיה בעקבות המהפכה הבולשביקית, שגרמה למצור על פאבולוץ' והעיירות הסמוכות. בעקבות המלחמה פרץ משבר כלכלי בעיירה וכמות המזון הידלדלה. לכן תושבים רבים עזבו את העיירה, כך שהאוכלוסייה הצטמצמה בצורה משמעותית מ-15,454 תושבים שמתוכם 3,686 יהודים ל-2,088 תושבים, מתוכם 1,837 יהודים.
יהודי פאבולוץ'
תולדות הקהילה היהודית
בתחילת המאה ה-17 הגיעו לעיירה יהודים אשר עבדו עבור הממשלה הפולנית כגובי מיסים ושליחים. יהודי העיירה הובדלו משאר התושבים ושילמו מיסים גבוהים יותר מאשר המיסים ששילמו שאר אנשי העיירה. במהלך ההיסטוריה נאלצו יהודים רבים לברוח מהעיירה, ובשנת 1683 נשארו בה רק שלושה יהודים בשל קרבות בין הרוסים לפולנים. מאוחר יותר חזרו רוב היהודים לעיירה, ובשנת 1736 ישבו בה כמאה יהודים.
במהלך השנים אירעו אירועי אלימות בעיירה כאשר חבורות שודדים אקראיות, איכרים וקוזאקים, תקפו תיירים וביצעו פוגרומים ביהודים. באחד מהפוגרומים שביצעו ההיידמאקים (קוזאקים) בעיירה נרצחו שלושים וחמישה יהודים. בשנת 1765 נרשם כי 1,041 יהודים ואנשי העיירה שילמו מס גולגולת לממשל הפולני.
בשנת 1795 פרסמה הצארית יקטרינה הגדולה את מגבלות "תחום המושב" על היהודים. מגבלות אלה קבעו שעל היהודים להתגורר באזורים מוגדרים ברוסיה, למניעת ערבוב עם הרוסים. הן נבעו מהחשש שהיהודים יצליחו יותר מהרוסים במסחר. אחד האזורים בהם ניתן היה ליהודים להתיישב הייתה פאבולוץ', שהייתה, בדומה לכל ההתיישבויות היהודיות באותה תקופה, שטעטל. החיים בשטעטל היו צפופים ודלים. לפי עדותו של וולף קוסוף: "בית עם קומה אחת, בו שני חדרים, חדר שינה בו ישנו חמישה אנשים, מטבח (שבו רק תנור) וחדר קטן ללא חלונות. בסלון ישנו שני אנשים - סך הכל חיינו שבעה אנשים בבית, ומצבנו היה טוב יותר משל האחרים".
בין השנים 1847–1851 חלה ירידה משמעותית בכמות היהודים שחיו בעיירה, מסיבה לא ידועה. אולם בשנת 1897 עלה מספר היהודים ל-3,391 נפשות מתוך אוכלוסייה שמנתה 8,053 תושבים.
בשנת 1900 חיו בפאבולוץ' 3,391 יהודים.[1]
בשנת 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשו האוקראינים את פאבולוץ' מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, והעניקו לה הגנה. שנה לאחר מכן ביטלו הרוסים את מגבלות "תחום המושב" ותושבי פאבולוץ' נהנו מכך לזמן קצר. שנה לאחר מכן נכבש השטח שוב על ידי הגרמנים והושלט בו החוק הפולני.
בשנת 1917 חתם הצאר ניקולאי, בלחץ המהפכנים ברוסיה, על הוצאה מחודשת לפועל של מגבלות "תחום המושב" כלפי היהודים ברוסיה, ביניהם יהודי פאבולוץ'. בנוסף למגבלות "תחום המושב" סבלו יהודי פאבולוץ' מהתעללות קשה ופוגרומים מצד שתי חזיתות מלחמת האזרחים ברוסיה.
חינוך
הילדים היהודים חויבו ללמוד בבתי הספר הרוסיים שהיו בעיירות הסמוכות לפאבולוץ', והבנים קיבלו שיעורים פרטיים לרכישת השפה העברית.
בין השנים 1880–1917 פעל בעיירה בית כנסת יהודי ששכן ברחוב הראשי. ברחוב זה פעלו גם שני בתי תפילה יהודיים לצד כנסייה רוסית-אורתודוקסית וכנסייה רומנית קתולית. בשנת 1919 בוצע פוגרום בבתי היהודים בפאבולוץ', על ידי איכרים אוקראינים מקומיים. בשנה זו גורשה באופן רשמי הקהילה היהודית הסובייטית על ידי הממשל המקומי ונסגרו כל בתי הכנסת בעיירה.
השואה
כל היהודים שנשארו בפאבולוץ' עד תקופת השואה בשנת 1941 נרצחו על ידי הנאצים בבורות ירי שנחפרו בגבולות העיירה. על פי המסופר, יום אחד הגיעו חיילי האס.אס הנאצים לעיירה, הובילו את 1,500 היהודים שחיו בה אל בית הקברות בגבולות העיירה וכפו עליהם לחפור את בורות הירי. באותו הלילה נורו כל היהודים וגופותיהם נפלו לתוך הבורות. כשסיימו החיילים את הרציחות, כיסו את הבורות ולא השאירו זכר למה שאירע.
אישים שחיו או נפטרו בעיירה
פאבולוץ' ידועה כמקום פטירתו של נכדו של הבעל שם טוב, רבי אהרן מטיטיוב (בט"ו בטבת ה'תק"ס, או בה' בטבת תקפ"ט[2]), ובה מקום קבורתו.
העיירה כיום
אין מידע רב על העיירה כיום. מאז מלחמת העולם השנייה העיירה הפכה למקום שומם, ומעט מאד אנשים חיים בה. מתוך דבריה של מבקרת בפאבולוץ' (שנת 2006):[3]
נסענו בכבישי עפר, לצד פרות, תרנגולים. האנשים ש"נסעו" לצדנו רכבו על עגלות סוסים. הגענו לכפר פאבולוץ' אך נדמה היה כאילו אין שם כפר. פני השטח ריקים, מלבד בניין לבנים בודד, שהיה מוזיאון פאבולוץ'. המוזיאון היה מלא במוצגים מרשימים מתקופת השגשוג של חיי היהודים בעיירה. הייתה בו רשימה של 2000 יהודי פאבולוץ' אשר נטבחו בשנת 1941. ביקרנו גם באזור בורות הירי, שם ישנה מצבה ועליה כיתוב בעברית (וגם בפולנית): "דמנו כאן".
קישורים חיצוניים
- קורות חיים (עדות) וולף קוסוף
- טיול של ברברה מוסר לעיירה
- ההיסטוריה של משפחת שנייר שחיה בפאבולוץ'
- היסטוריה של משפחות שנס, סטרקובסקי, קימלפלד, גורשטיין ומוצרט (קצת על מיקום העיירה והאוכלוסייה בה לאורך המלחמה)
- ביקור של קייט לויט בפאבולוץ'
- משפחת פייטגורסקי בפאבולוץ'
- סיפור של היימן חזקיה ספקטור (מסופר על ידי בנו ריצ'רד ספקטור) על יתמותו בפאבולוץ'
- רשימת משפחות שחיו בפאבולוץ'
- פרויקט של יד ושם במסגרתו סוכם מידע על פאבולוץ'
- תולדות פאבולוץ' לאורך השנים מאז הקמתה, במסגרת פרויקט kehilalinks של יד ושם.
הערות שוליים
- ^ http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~community~-1050019
- ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור כרך א', פרק "מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב". ב"החסידות" 1977 מציין אלפסי את התאריך ה' בטבת תקפ"ט.
- ^ our trip to fastov and Pavolitch by Barbara Moser of Montreal, kehilalinks, Saturday, July 22, 2006 3:30 AM
24971124פאבולוץ'