פאבלה גוראנין
 | |
| פאבלה גוראנין-איליה | |
| לידה |
13 באוקטובר 1915 ואראז'דין,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| נהרג |
2 בינואר 1944 (בגיל 28) ז'ונובי, בוסניה  ממלכת יוגוסלביה הכבושה |
| כינוי | איליה (Илија) |
| השתייכות | הפרטיזנים היוגוסלבים |
| תקופת הפעילות | 1941–1944 (כ־3 שנים) |
| דרגה | פּוֹטפּוּקוֹבְנִיק |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד חטיבת פרטיזנים קומיסר של אוגדת פרטיזנים | |
| עיטורים | |
| גיבור יוגוסלביה | |
פָּאבְלֶה גוֹרָאנִין (בסרבו-קרואטית: Pavle Goranin, בסרבית קירילית: Павле Горанин; 13 באוקטובר 1915, ואראז'דין, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 2 בינואר 1944, ז'ונובי, בוסניה, ממלכת יוגוסלביה הכבושה) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי, חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה אשר נהרג בקרבות לשחרור יוגוסלביה. ב-1944 זכה לעיטור גיבור יוגוסלביה.
קורות חייו
פאבלה גוראנין נולד בוואראז'דין ורכש השכלה תיכונית בסרייבו. הוא סיים תואר במשפטים באוניברסיטת בלגרד, שב לסרייבו והתמחה בעריכת דין. ב-1936, במהלך לימודיו, הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה והיה פעיל בקרב האיגודים המקצועיים.
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה הצטרף גוראנין לכוחות הפרטיזנים של טיטו. הוא לחם כמפקד גדוד ובהמשך כמפקד חטיבה עד למינויו לקומיסר אוגדת הפרטיזנים ה-27. בינואר 1944 נהרג פאבלה גוראנין מהפצצה גרמנית על מפקדת אוגדתו בכפר ז'ונובי. ב-18 באפריל 1944 קיבל את עיטור "גיבור יוגוסלביה" והיה אחד מהפרטיזנים הראשונים שעוטר בעיטור זה. אחיו הצעיר של פאבלה, סרצ'קו גוראנין הצטרף אף הוא לכוחות הפרטיזנים וב-1942 נהרג בקרב.[1]
הערות שוליים
- ^ מפקד אגדי של יחידת הפרטיזנים הראשונה של בוסניה, באתר "ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות", אוחזר ב-20 באוגוסט 2014.
יהודים גיבורי יוגוסלביה 
| ||
|---|---|---|
| נסים אלבחרי • אליאס אנגל • איזידור ברוך • פאבלה גוראנין • רוברט דומאני • סלאבישה ויינר • וויו טודורוביץ' • אסתר עובדיה • פאבלה פאפ • משה פיאדה • אדולף שטיינברגר | 
| |
30780202פאבלה גוראנין