עתיד האנושות
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מיצ'יו קאקו |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מדע פופולרי |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | אריה ניר |
תאריך | אוגוסט 2018 |
תרגום | עמנואל לוטם |
מספר עמודים | 328 |
סדרה | |
ספר קודם | העתיד של המוח |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 990047364580205171 |
עתיד האנושות: מסע בין כוכבים, אלמוות וייעודנו הגורלי מעבר לכדור הארץ הוא ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי הפיזיקאי והעתידן האמריקאי מיצ'יו קאקו, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים בעולם, מהחוקרים הבכירים בתחום תורת המיתרים וממייסדיה של תורת שדה המיתרים. הספר יצא באנגלית ובעברית בשנת 2018, ועוסק באפשרות שהאנושות תתרחב מעבר לגבולות כדור הארץ: תחילה התיישבות על מאדים לאחר הפיכתו לראוי למחיה באמצעות תהליך הארצה, בהמשך אל שאר מערכת השמש, ובסופו של דבר אף מסע בין-כוכבי אל מחוץ לתחומי מערכת השמש.
הצורך בהתפשטות האנושות
בספרו, קאקו מסביר את הצורך בהתרחבות והתפשטות של האנושות מעבר לגבולות הארץ בטענה ש-99% מהיצורים החיים שאי פעם חיו על פני כדור הארץ, נכחדו. לטענתו הכחדות המוניות מתרחשות מעת לעת על פני כדור הארץ ומדובר בתהליך מחזורי ובלתי נמנע, שכן לדעתו החיים על כדור הארץ, בפרט החיים התבוניים, יעמדו בבוא היום בפני הכחדה נוספת- בין מפגיעת מטאוריט, התפרצות-על של מגה הר-געש, מלחמה גרעינית, התחממות יתר ולבסוף מותה של השמש שצפויה להחריב את כדור הארץ. החיים בכדור הארץ, בסופו של דבר, נועדו לכליה אך בניגוד לדינוזאורים, למשל, לבני האדם ישנה היכולת הטכנולוגית להימנע מגורל דומה וזאת באמצעות תוכנית החלל שתיקח את האדם למקומות התיישבות נוספים ברחבי החלל כמעין "תעודת ביטוח" למקרה של אסון בקנה מידה גלובלי על כדור הארץ. בנושא זה, קאקו מצטט את קונסטנטין ציולקובסקי, מדען רוסי, ממבשרי הטיסה לחלל, שאמר: "כדור הארץ הוא ערש האנושות. אבל אי אפשר להישאר בעריסה לנצח".
התפשטות האנושות מעבר לכדור הארץ
העידן הנוכחי בחלל והמסע למאדים
לאחר דיון בהכרח להשקיע משאבים ומאמצים בתוכניות חלל ופיתוח טכנולוגיות חדישות לצורך זה, קאקו דן בשאלת ההיתכנות להשקעה מעין זו. לדבריו, מדובר בעידן זהב חדש לחקר החלל, שכן בניגוד לעבר, התחום אינו תלוי חסדיה של נאס"א בלבד שלדבריו מתנהלת בעצלתיים, אלא ישנו אפיק חדש של השקעה פרטית בתחום, במיוחד מצד מיליארדרים כגון אילון מאסק, בעלי SpaceX הבונה את הטיל פאלקון כבד, (המיועד לחזרה לארץ לאחר שיגורו לשם שימוש חוזר) וג'ף בזוס, בעלי בלו אוריג'ין. קאקו צופה תחילה חידוש של משימות מאוישות לירח לצורך מחקר ואימונים בדרך למשימה מאוישת למאדים כבר בראשית העשור השלישי של המאה ה-21, משימה שצפויה לארוך כ-9 חודשים ולהיתקל בקשיים רבים, בפאת המרחק העצום שבין כדור הארץ למאדים שיהפוך כל משימת הצלה לחללית לבלתי- אפשרית. האסטרונאוטים במשימה ייאלצו לשאת עמם אספקה ראשונית של מזון ולייצר מים בעצמם. בהגיעם למאדים, יהיה עליהם להכשיר מקטעי קרקע לעיבוד חקלאי, אחרת יגוועו ברעב. כמו כן, הם ייאלצו להתרגל לחיים בבדידות מוחלטת, הרחק מביתם, למשך זמן ממושך, כאשר התקשורת עם כדור הארץ אורכת כ-20 דקות לכל כיוון. הם יצטרכו להתגונן בפני סכנות רבות, ביניהן רוחות שמש וסופת אבק אימתניות שלעיתים מכסות את פני כוכב הלכת כולו.
הארצת מאדים
על מנת להתחיל בתהליך ההארצה של מאדים, יהיה על האסטרונאוטים להקים מפעלים על מאדים, על מנת שאלו ייצרו ויפלטו גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני, אדי מים ומתאן. גזי החממה הם בעלי השפעה הרסנית על פני כדור הארץ, עליו הם מחוללים את ההתחממות הגלובלית, אך על פני מאדים, אשר הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא כ-50 מעלות מתחת לאפס, פליטה של גזי חממה תהיה הכרחית על מנת להביא את הטפרטורה על פניו לרמה הראויה למחיה של של בני אדם. יד ביד, פליטה של גזי חממה תעבה את האטמוספירה הדלילה של מאדים במידה כזו שלא תברח לחלל ופחמן דו-חמצני שייפלט ישמש לגידול צמחייה על מאדים והצמחייה תפלוט לאוויר חמצן שיש בני אדם לנשימה טבעית על פני מאדים. עליית הטמפרטורות על מאדים תוביל לתהליך של המסת הקרחונים המכסים את הקטבים של המאדים ובה בעת את הפחמן הדו-חמצני המומס בהם. התהליך יביא, בו זמנית, ליצירת אוקיינוסים, כפי שנראה שזרמו בו בימי קדם, ולפליטה נוספת של פחמן דו-חמצני לאוויר שיעבה ויחמם את האטמוספירה ויזין את התהליך, תוך שהוא מאפשר גידול מוגבר צמחים וכך קיום חיים מורכבים יותר כגון בעלי חיים ובני אדם. בסיום התהליך, שעשוי לארוך מאות שנים, מאדים יזכיר מאוד במראהו את כדור הארץ והאנושות תתחלק לשניים- שוכנת ארץ ושוכנת מאדים.
מסע אל מרחבי מערכת השמש
מעבר למאדים, קאקו דן במשימות לגרמי שמיים בתוך מערכת השמש הניתנים ליישוב. בפרט, הוא מונה את אירופה, ירחו הקפוא של צדק שתחת מעטה הקרח העבה שלו זורם, ככל הנראה, אוקיינוס עצום ממדים של מים נוזליים, וטיטאן, ירחו הקפוא של שבתאי, שהוא בעל אטמוספירה, אוקיינוסים, ופני שטח מגוונים בדומה לכדור הארץ ואף קיים בו מזג אוויר ומחזור טבעי של נוזלים המתאדים, מתעבים ויורדים כגשמים, אם כי הנוזל על טיטאן הוא לא מים, אלא מתאן נוזלי.
לקריאה נוספת
35759659עתיד האנושות