רבי עקיבא הכהן
רבי עקיבא בן מנחם הכהן מאובין (? – 1496, פראג) היה הרב הראשון בעיר בודה שמוזכר ברשומות.[1] כיהן גם כראש ישיבה בפראג. בכתבי בני דורו הוא מכונה "עקיבא הנשיא" ו"ראש לכל גולה".[2]
ביוגרפיה
רבי עקיבא מילא תפקיד חשוב לצד הפרפקט היהודי יעקב מנדל כעוזרו הנאמן והחשוב בעיר בודה בעת מלכותו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. רבי עקיבא היה איש משמעותי בקהילה היהודית הן בשל אדיקותו וידענותו, הן בשל עושרו האישי והן בשל מעשי הצדקה וגמילות החסדים שלו. הוא היה פופולרי מאוד בקהילה וכונה ה"נשיא". רבי עקיבא מילא תפקיד גם בחצר המלוכה, אך עושרו והשפעתו עוררו טינה בקרב האצילים ההונגרים שהכפישו אותו בפני המלך מתיאש. אין ידוע אם המלך גירש אותו או שעזב את ממלכת הונגריה מרצונו החופשי, אך במהרה הוא הפך לראש ישיבה שהקים בפראג, בה גם לימד. גם שם חתרו נגדו ולכן היה עליו לברוח שלוש פעמים מאויביו. כהבעת תודה לבורא עולם על הצלחתו לברוח שלש פעמים, העניק לשלושה מבתי הכנסת בפראג פרוכות יקרות לארון הקודש, אחת לאלטשול, אחת לאלטנוישול ואחת לבית הכנסת פינחס.
מנישואיו נולדו לו שנים עשר בנים ושלוש עשרה בנות, ושתים עשרה מהן התחתנו עם כהנים. מסופר, כי כאשר כל בני המשפחה עלו לברכת כהנים, המליצו על בני המשפחה, 25 במספר, את הפסוק "כה תברכו" ('כה' בגימטריה הוא 25).[2] החתן ה-13, בעל בתו יוכבד, היה הרב שבתי בן ישעיה הורביץ, רב ודיין ממנהיגי קהילת פראג במחצית המאה ה-16 ואביו של רבי אברהם הורוביץ. על מצבת חתנו בבית הקברות היהודי העתיק בפראג נכתב שהוא היה "חתנא דנשיאה עקיבא שהיה ראש לכל גולה".[3] מענף זה של המשפחה יצאו מספר רבנים, ביניהם הרב שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א). רבי עקיבא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג והיה לו מוניטין של סמכות הלכתית עד סוף ימיו.
לקריאה נוספת
- הרב עקיבא הכהן, בתוך: פטר אויווארי (עורך), לקסיקון יהודי הונגרי, 1929. (בהונגרית)
- מאיר קייזרלינג, "עקיבא הכהן, מאופן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- יוסף כהן צדק, הנשר, שנה רביעית, גליון 28, י"ח בתמוז ה'תרכ"ד, עמ' 110–113, באתר אוצר החכמה.
- Frumkin, Eben Shemuel, pp. 111 et seq.;
- Ha-Nesher, iv. 110 et seq. Concerning Akiba's descendants, see Meir Perels, Megillat Yuḥasin.
- S. Kohn, A zsidók története Magyarországon (1884), 227–8;
- S. Bűchler, A zsidók története Budapesten (1901), 57–58; idem, in: Magyar-Zsidó Szemle, 27 (1910), 82–83; B. Mandl, in: Mult és Jövő, 25 (1935), 316; mhj, 2 (1937), 537–8;
- A. Schreiber, Hebraeische Kodexueberreste in ungarlaendischen Einbandstafeln (1969), 122.
הערות שוליים
- ^ "Budapest". Jewish Virtual Library.
- ^ 2.0 2.1 Scheiber, Alexander (2007). "Akiva ben Menahem ha-Kohen of Ofen". Encyclopaedia Judaica.
- ^ קלמן ליעבן, גל עד, פראג ה'תרט"ז, מס' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
תבנית:נמב עקיבא הכהן39972571Q555692