ענתרה אבן שדאד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ענתרה אבן שדאד (ערבית: عنترة بن شداد العبسي, ענתרה אבן שדאד אל-עַבְּסִי, 525-608 לספירה), הידוע גם כ-ענתר, היה חייל ומשורר ערבי טרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. הוא היה אחד מ"שבעת המשוררים התלויים", ששיריו המרכזיים נכללים ב"מועלקאת", אוסף השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויות בכעבה.

אמו הייתה שפחה שחורת-עור, ענתרה היה עבד שקנה את חירותו בהצטיינות במלחמה[1].

סיפור חייו, או "הרומנסה של ענתר" (סירת ענתר אבן שדאד), נמסר בעל פה לאורך השנים, ופורסם בבירות בשנת 1871 (10 כרכים) ובקהיר בשנת 1889 (32 כרכים). יצירה זו תורגמה חלקית לאנגלית בידי טריק המילטון בשנת 1820, תחת הכותרת ענתר: רומנסה בדואית.[2]

המחזאי המצרי אחמד שאוקי חיבר מחזה על אודות המשורר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענתרה אבן שדאד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרופ. י. פראוור (עורך), האנציקלופדיה העברית, ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ה
  2. ^ Terrick Hamilton, Antar, a Bedoueen romance, London, J. Murray, 1819-1820.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26623809ענתרה אבן שדאד