עמירם תמרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמירם תמרי

עמירם תָּמָרי (טַיטֶלמן) (22 במרץ 19133 ביולי 1981[1]) היה צייר ומאייר ישראלי. חתן פרס דיזנגוף לציור לשנת 1941.

ביוגרפיה

תמרי נולד באביב 1913 בחדרה, בנם של צפורה בת נחמן קיפֶּר מרוסיה (אחותו של המחנך משה נחשון (קיפר)) ומיכאל תמרי-טַיטלמן, איש הפועל הצעיר. גדל בתל אביב.

למד באקדמיית גרנד שומייר (Académie de la Grande Chaumière) ובאקדמיה ז'וליאן בפריז.[2]

נהג לצייר תמונות שמן של נופים והווי ארץ ישראל בסגנון שהגיע לעיתים אל הציור המופשט ואף נגע בקוביזם.[3] זכה בפרס דיזנגוף לציור ב-1941.[4] הציג תערוכות יחיד ברחבי הארץ. כן אייר ספרי ילדים של הוצאת גדיש, ובין היתר את הספר "חסמבה בקרבות רחוב בעזה", שיצא בשנת 1957.

היה מורה לציור בסמינר לוינסקי ובבית הספר לדוגמה בתל אביב.

היה נשוי לחנה לבית שְלִיסֶלְברג ואב לבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמירם תמרי באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ גרסיאלה טרכטנברג, בינלאומיות לאמנות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2005, עמ' 251.
  3. ^ א. מן, רומנטיקן אמיתי: תמרי, מעריב, 29 באפריל 1960.
  4. ^ הזוכים בפרס דיזנגוף עד כה, באתר עיריית תל אביב.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27479154עמירם תמרי