עמיהוד ארבל
עמיהוד ארבל (20 ביוני 1920 - 28 במאי 1987) היה ממייסדי חיל התותחנים וחיל המודיעין בישראל.
ביוגרפיה
ארבל נולד לבן ציון אידלננט ולאה לבית מאירוביץ, משפחה ותיקה בארץ ישראל[1]. האב, אידלננט נבחר לחבר ועד העיר יפו בשנת 1922[2], ובהמשך שנות ה-20 עברה המשפחה לחיפה[3] לרחוב בן יהודה[4]. מאוחר יותר שינו בני המשפחה את שם משפחתם לארבל. כנער, גילה עניין בצילום[5]. במלחמת העולם השנייה התנדב לבריגדה היהודית ושירת בגדוד תותחי השדה מספר 200. גדוד זה סייע ליחידות הבריגדה בלחימה בגרמנים בצפון איטליה. בתום הקרבות המשיך עם חיילי הבריגדה בחיפוש ניצולים ממחנות ההשמדה. ארבל היה גם חבר במערכת 'החיל', בטאונה של הבריגדה.
כאשר שב לארץ ישראל בשנת 1946, היה ממייסדי חיל התותחנים וחיל המודיעין. בשנים 1950–1948 היה ראש מדור מחקר, לימים חטיבת המחקר של צה"ל. בשנת 1954 השתחרר בדרגת רב-סרן והחל לעבוד במערכת הביטחון הישראלית.
ארבל כתב את הספר "תותחים על הסניו - רשימות תותחן עברי" העוסק במערכה על נהר סניו בחזית איטליה במלחמת העולם השנייה שבה לחמה הבריגדה היהודית.
הוא גם תרגם ספרים רבים בנושא צבא, בהם "מסעי המלחמה בארץ ישראל, בהוצאת מערכות. בשנים מאוחרות יותר תרגם ספרים נוספים, בהם "מסע לאיכטלאן" של קרלוס קסטנדה, רוב רוי על הירדן, "המהגרים" ו"הדור השני" של הווארד פאסט[6] "המסכה של דמטריוס" של אריק אמבלר ו"במדינה חופשית" של וידיאדר סורג'פרסאד נייפול[7].
לקריאה נוספת
- עמיהוד ארבל, תותחים על הסניו, 1948, הוצאת מערכות.
- צ'ארלס נורדהוף וג'ימס נורמן הול, קורות מלחי הבאונטי. עברית: א. עמיהוד. תל אביב, הוצאת ספרים נ' טברסקי, תש"ז. (5 כרכים)
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "בן-ציון ארבל (אידלננט)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4439
- ^ הד יפו, דואר היום, 26 בדצמבר 1922
- ^ שמות פותרי החידות במוסף לילדים ב', חיפה, דבר, 20 בנובמבר 1931
- ^ גאולה אידלננט, חיים דרוקמן, באים בברית הנישואין, דבר, 11 באוגוסט 1938
- ^ טכניקה ומדע, דבר, 12 במאי 1940
- ^ ההגדה לבית לאווט, מעריב, 11 ביולי 1980
- ^ ספרים חדשים, דבר, 28 ביולי 1978
