עמוס אונגר
 | |
| עמוס אונגר |
עמוס אונגר (נולד ב-1946) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן במגוון תפקידים במגזר הציבורי והעסקי.
ביוגרפיה
אונגר הוא בוגר האוניברסיטה העברית, שרת בשריון, היה מג"ד טנקים וסמח"ט מילואים והוא סגן-אלוף במיל.
ב-1974 מונה אונגר, בידי טדי קולק, ראש העיר ירושלים, לנהל את "האגף לפיקוח על הבניה" בעיריית ירושלים. הוא שימש בתפקיד זה במהלך תקופת הבנייה האינטנסיבית של שנות ה-70.
ב-1981 לאחר תקופה קצרה של ניהול סניפי ירושלים של חברות אלקטרה ורסקו, מונה אונגר לתפקיד מנכ"ל "החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי". בתקופת כהונתו עבר הרובע היהודי תהליך פיתוח מואץ - כשכונת מגורים גדולה וכאתר תיירות - ונערכו בו חפירות ארכאולוגיות רחבות היקף. עמוס אונגר אחראי על ייזום וביצוע עבודות התשתית והפיתוח הנרחבות שהתבצעו ברובע באותה העת. בין השאר ריצוף כל רחובות הרובע והקמת מערך תשתיות נרחב - מים, ביוב, תאורה ומערך גינון מקיף, והביא את פרויקט שיקום הרובע לסיומו.
בתקופת כהונתו הוקמו ברובע שורה של מוזיאונים ואתרים ארכאולוגיים בהם הקארדו - הרחוב הראשי מן התקופה הרומית והביזאנטית; מוזיאון "הבית השרוף" ואתר ה"פרבר ההרודיאני" שמתחת לישיבת הכותל.
בתחילת 1987 מונה אונגר, בידי השר דוד לוי, לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. הוא שימש בתפקידו ארבע שנים[1]. בתקופה זו, בצד הניהול השוטף של המשרד, הכין עמוס אונגר תוכניות מקיפות להתמודדות עם שיכונו של גל המהגרים הגדול שהגיע לישראל, במהלך שנות ה-90, מברית המועצות. תוכניות משרד הבינוי והשיכון שהוכנו באותה תקופה כללו הרחבת ערים ויישובים והקמת ערים חדשות. מיליון העולים החדשים שהגיעו במהלך השנים שלאחר מכן ארצה, נקלטו ויושבו בפרויקטים שהוקמו על פי תוכניות אלו[2].
ב-1991 פרש עמוס אונגר מן השרות הציבורי ומונה להקים את העיר מודיעין. הוא יזם והוביל את תכנון הפרויקט על כל שלביו, וניהל את הקמתה ופיתוחה של העיר במשך 15 שנים רצופות. כל המהלך התבצע באמצעות החברה שהקים לצורך זה: "עמ-גר ניהול בניה ופרויקטים". החברה, בשיתוף עם חברת הבת "עמק איילון ניהול תשתית ופרויקטים", תפקדה כמנהלת ההקמה והבינוי של העיר ושל עשרים אלף יחידות הדיור הראשונות שנבנו בה[3].
אונגר יישם את הניסיון שצבר כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ובהקמת העיר מודיעין, באמצעות חברת "עמ-גר ניהול בנייה ופרויקטים בע"מ". החברה התמחתה בניהול, פיתוח והקמה של פרויקטים גדולים במגזר הציבורי, ותכנון ובנייה של מוסדות תרבות וחינוך. בין הפרויקטים שהחברה תכננה וניהלה: פרויקט "שיקום מרכז העיר ירושלים" בשנים 1995 – 2005 שכלל בין השאר את הפיכת רוב רחובות מרכז העיר למדרחובים[4]; ואת "תוכניות מערב ירושלים", מטעם עיריית ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל - תוכנית ענק להרחבת ירושלים באמצעות בניית עשרות אלפי יחידות דיור ממערב לעיר - תוכנית ספדיה (תוכנית אשר לא אושרה)[5].
פעילות ציבורית
עמוס אונגר פעיל באופן התנדבותי בגופים ציבוריים שונים. בין השאר הוא משמש יושב ראש הוועד המנהל של תיאטרון החאן בירושלים[6]. בתקופתו זוכה החאן לפריחה אמנותית ולגידול ניכר במספר מנוייו[7]. מזה עשרים וחמש שנים הוא גם חבר הנהלת עמותת "יד לשריון" בלטרון, ומשמש בתפקידים ציבוריים נוספים.
הערות שוליים
- ^ אסתר גלוברשט, מנכ"ל אופטימי, מעריב, 25 באפריל 1989
- ^ צבי הראל, בולדוזר בפעולה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001
- ^ אדריכל משה ספדיה, "במודיעין מרכז העיר, התחבורה ושמורת הטבע נמצאים יחד", באתר גלובס, 16 ביוני 2014
- ^ אורי בלאו, ללא התוכנית, העיר נדונה להגירה שלילית, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2006
- ^ הרבה חברים בירושלים, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
- ^ מיכל גלנטי, השיחה: הכובען הבריטי הגיע לחולון, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016
- ^ ציפי שוחט, מנכ"ל תיאטרון החאן התפטר במפתיע, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2009
