על כל אלה
על כל אלה/נעמי שמר
|
|---|
|
עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק עַל בִּתֵּנוּ הַתִּינֹוקֶת שְׁמֹר אֵלִי הַטּוֹב. עַל הָאֵשׁ הַמְּבֹעֶרֶת עַל הַמַּיִם הַזַּכִּים עַל הָאִישׁ הַשָּׁב הַבַּיְתָה מִן הַמֶּרְחַקִּים. פזמון: עַל כָּל אֵלֶּה, עַל כָּל אֵלֶּה שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק. אַל נָא תַּעֲקֹר נָטוּעַ אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַתִּקְוָוה הֲשִׁיבֵנִי וַאֲשׁוּבָה אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. שְׁמֹר אֵלִי עַל זֶה הַבַּיִת עַל הַגַּן – עַל הַחוֹמָה מִיָּגוֹן מִפַּחַד פֶּתַע וּמִמִּלְחָמָה. שְׁמֹר עַל הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָאוֹר וְעַל הַטַּף עַל הַפְּרִי שֶׁלֹּא הִבְשִׁיל עוֹד וְשֶׁנֶּאֱסַף. פזמון מְרַשְׁרֵשׁ אִילָן בָּרוּחַ מֵרָחוֹק נוֹשֵׁר כּוֹכָב מִשְׁאָלוֹת לִבִּי בַּחֹשֶׁךְ נִרְשָׁמוֹת עַכְשָׁיו. אָנָּא שְׁמֹר לִי עַל כָּל אֵלֶּה וְעַל אֲהוּבֵי נַפְשִׁי עַל הַשֶּׁקֶט, עַל הַבֶּכִי וְעַל זֶה הַשִּׁיר. פזמון |
על כל אלה הוא פזמון עברי, שחיברה והלחינה נעמי שמר.
רקע
שיר זה נכתב ב-1980, לאחר שרות נוסבאום התאלמנה.[1] רות נוסבאום אמרה שנעמי, שחשה במצוקתה, כתבה לה שיר נחמה - המודה לקל על הטוב ועל הרע - והיא פירשה את שורות השיר כשורות המתייחסות לשכול האישי שלה. עם זאת, בחינת השיר מעלה שתי אפשרויות: האם השיר הוא אכן שיר אישי-משפחתי או שמא הוא טומן בחובו מסרים רחבים יותר כמו פינויי יישובי סיני.[2]
הרמזים מתוך המקרא
הביטוי "על כל אלה" מופיע פעמיים במקרא, אחת מהם בקהלת "ודע כי על כל אלה יביאך האלוקים למשפט" (יא, ט), דווקא בהקשר מסתייג.[3] השורה "אל נא תעקור נטוע" מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: "עת לטעת ועת לעקור נטוע". נראה שנעמי שמר מבקשת לעצור את המטוטלת שמתוארת בספר קהלת בצד החיובי.[4]
גרסאות
בראיון משנת 1980 שמר ציטטה את השיר החדש במילים אלה: "על כל אלה, על כל אלה, את סוכת שלומך תפרוש, אל נא תעקור נטוע, את ביתי אל תהרוס". באלבום שיצא ב-1981, שינתה שמר את הביטוי "את ביתי אל תהרוס" במשפט הממלכתי יותר "אל תשכח את התקווה, השיבני ואשובה אל הארץ הטובה".[4]
ביקורת
השיר בוצע לראשונה על ידי יוסי בנאי ב-1980 (שמר כתבה את השיר לתוכנית הטלוויזיה "שנה טובה" בה הוא השתתף) וזכה מיד להצלחה גדולה, הצלחת השיר אף התעצמה עוד יותר עם הכללתו במסגרת האלבום "על הדבש ועל העוקץ" - אלבומה של שמר שיצא לאור ב-1981. בחצי השנה שלאחר פרסום האלבום פינתה ממשלת ישראל את חצי האי סיני, פינוי שכאמור טמן בחובו גם את פינוי היישובים שניבנו בסיני ובראשם את העיר ימית. השיר הפך להמנונם של מתנגדי הפינוי, בעיקר בגלל השורה "אל נא תעקור נטוע". יוסי בנאי הסתייג מאימוץ השיר בידי מתנגדי הפינוי וסירב לשיר אותו במשך שנים בטענה כי "הפכו את השיר הזה לדגל. לקחו שיר שנעמי שמר כתבה אותו לי, וזה הפך להמנון לאנשים קיצוניים, פאנטים, שזה לא היה לרוחי".[5][3]
אולם, השיר קיבל מקום של כבוד בין מה שמכונה 'שירי ארץ ישראל' ואף שובץ בתקליטי אוסף שונים שבהם קובצו שירי שירה בציבור (השיר זכה לדירוג הגבוה ביותר כשיר המתאים לז'אנר של 'שירי ארץ ישראל'). כמו כן נכלל השיר במצעדי היובלים שנערכו בשלהי שנות השמונים והתשעים. בשנת 1991 נערך על ידי הערוץ הראשון ערב מחווה לשמר שכונה 'על כל אלה – הדרן לנעמי שמר', שם שמעיד יותר מכל עד כמה השיר קשור בשמה של נעמי שמר.
קישורים חיצוניים
השיר על כל אלה, באתר הפיוט והתפילה- ניתוח השיר 'על כל אלה', באתר "תרבות•il"
הערות שוליים
- ^ הסיפורים שמאחורי השירים, באתר סנונית ורשות התקשוב הממשלתית
- ^ על כל אלה, באתר תרבות - מטח
- ^ 3.0 3.1 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, באתר Nrg מעריב
- ^ 4.0 4.1 שיר על הפרק - שירים ישראליים ותנ"ך נפגשים, תל אביב: 929, 2019, עמ' 34-35
- ^ יוסי בנאי - מרוב אהבה - מראיין עמנואל הלפרין - חלק א סרטון באתר יוטיוב, הערוץ הראשון 2004.
28574522על כל אלה