עלי חסן אל-מג'יד
 |
עלי חסן אל-מג'יד (בערבית: علي حسن المجيد; 1941 – 25 בינואר 2010) היה שר ההגנה העיראקי ומפקד צבא עיראק. בדומה לרבים מבכירי משטר הבעת', גם עלי הוא בן משפחתו של נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין.
ב-23 ביוני 2007 נידון עלי חסן אל-מג'יד, יחד עם שני בכירים אחרים במשטר הבעת' לתלייה על ידי בית משפט עיראקי בשל מעורבותם בטבח בכורדים בסוף שנות ה-80. ב-25 בינואר 2010 בוצע גזר הדין והוא הוצא להורג.
פעילותו זיכתה אותו בכינוי עלי הכימי (או עלי כימיקלי)
נעוריו
עלי חסן אל-מג'יד נולד בתכרית, והיה בן לשבט הסוני אל-בו נאצר בחמולת ביאת, אליה השתייך גם בן דודו הגדול, סדאם חוסיין. בשנות שלטון הבעת', רבים מבני שבט זה מונו לתפקידים בכירים במשטר ובכוחות הביטחון. עלי חסן גדל במשפחה ענייה, וזכה להשכלה מעוטה. הוא עבד כשליח על אופנוע בצבא עיראק עד הפיכת הבעת' (השנייה) ב-1968.[1]
קריירה במשטר
קידומו בתוך המערכת הפוליטית-צבאית לאחר ההפיכה היה מהיר, בחסות בן דודו סדאם. בראשית הוא שימש כעוזר לשר ההגנה חמאדי שאהב בשנות ה-70 המוקדמות. לאחר מכן הוא הפך לראש הביטחון הכללי העיראקי, בו עסק ביישום הוראותיו של סדאם, שהפך בהדרגה לקובע מדיניות החוץ, הפנים והכלכלה במשטר. ביולי 1979 כשסדאם תפס את השלטון באופן רשמי מהנשיא אחמד חסן אל-בכר, הוא החל במסע טיהורים. ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, חוסיין חשף בשידור טלוויזיה לאומה העיראקית על קנוניה להפלת המשטר. בקנוניה, לטענת סדאם השתתפו מאות בכירים במשטר, שישבו בחדר בעת הקראת רשימת שמות ה"בוגדים" ונאסרו בו במקום. בשידור ניתן היה לראות כי אל-מג'יד אמר לחוסיין כי הוא היה רחמני מדי בעבר.[1]
עלי חסן הפך ליועצו הצבאי הקרוב של סדאם וראש שירות המודיעין, המוח'בראת. לאחר ניסיון התנקשות כושל בסדאם ב-1983 בעת שביקר בעיירה דוג'ייל, הורה אל-מג'יד על ענישה קולקטיבית. עשרות גברי מתושבי המקום הוצאו להורג, אלפים גורשו והעיירה שוטחה.[2]
הטבח בכורדים
בין מרץ 1987 עד אפריל 1989, בשנות מלחמת איראן–עיראק האחרונות, מונה אל-מג'יד לתפקיד ראש משרד הביטחון של מפלגת הבעת' במחוז הצפוני. בתפקיד זה שימש אל-מג'יד כמעין מושל של אזור הצפון והאחראי על תיאום המאבק הבין-סוכנותי במרידות הכורדים. במסגרת מבצע אל-אנפאל, אל-מג'יד הורה באפריל 1987 על שימוש בנשק כימי, דוגמת גז חרדל, סארין, טאבון ו-VX ללא הבחנה נגד ריכוזי אוכלוסייה כורדית.[2] התקפות אלו כללו את הטבח בחלבג'ה הידוע לשמצה שגרם למותם של כ-5,000 כורדים. על מעשים אלו "זכה" אל-מג'יד לכינויים "עלי כימיקלי" ו"הטובח של כורדיסטן".
ההתנגדות הכורדית לא פסקה, ולכן הורה אל-מג'יד על חיסול וגירוש האוכלוסייה מאזורים כורדיים. צבא עיראק, שבאותה העת לחם גם בחזית באיראן השקיע כוח אדם רב בהתקפות של חיל רגלים, הפצצות אוויריות, שיטוח כפרים, גירושים המוניים (שכונו "שיערוב"), גירוש אנשים למחנות ריכוז, חיסול המונים מול כיתות ירייה. המבצע הרס כמעט כל כפר כורדי בצפון עיראק, חיסל כ-180,000 כורדים וגרם לכמיליון וחצי להפוך לפליטים[2] (כ-30 אחוזים מכלל הכורדים בעיראק, דאז). בצו שחתם ביוני 1987 הוא הורה כי "בשטחי פעולתם, הכוחות המזוינים חייבים להרוג כל אדם או חיה הנמצאים באזורים אלו".[3]
מלחמת המפרץ ואחריתה
עם חיסול המרידה הכורדית, אל-מג'יד מונה לשר הרשויות המקומיות, ותחת אחריותו היה תהליך העברת ערבים לאזורים הכורדיים ש"טוהרו" במבצע אל-אנפאל.
אל-מג'יד מונה למושל הצבאי של כווית לאחר כיבושה בידי עיראק במלחמת המפרץ. במהלך שלטונו על האמירות הקטנה, הוא הנהיג משטר של חיסולים והעברת סחורות יקרות לעיראק.
לאחר קריאתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ב-1991 לעם העיראקי להחליף את שלטונו,[4] התמרדו השיעים בדרום המדינה והכורדים בצפון. עם זאת, ארצות הברית בחרה לא לערער את משטרו של חוסיין, בתגובה סדאם הורה על חיסול המרידה. אל-מג'יד היה המפקד על הדיכוי האלים של מרידות אלו, שכללו כניסה לערים בהן הופיעו גילויי מרידה, ריכוז הגברים ורציחתם. המשטר הפציץ במסוקים מן האוויר את הכורדים והשיעים שנסו מהערים בהן התבצעו מעשי הטבח. לאחר הכיבוש האמריקני את עיראק ב-2003 נחשפו בהדרגה קברים המוניים באזורי הטבח, בייחוד בדרום. מספר ההרוגים בדיכוי מרד זה משתנה לפי מקור המידע, אך הם נעים סביבות ה-100,000.[5] בתגובה, כוננו הממלכה המאוחדת, ארצות הברית וצרפת אזורים בצפון ובדרום עיראק בהם נאסרה טיסת מסוקים או מטוסים עיראקיים, כדי למנוע מעשי טבח נוספים של המשטר באזרחיו.
לאחר הצלחתו בדיכוי שתי המרידות, סדאם מינה את בן דודו לתפקיד שר ההגנה, אולם הוא הודח ב-1995 כשסדאם גילה על מעורבותו של אל-מג'יד במכירות לא חוקיות של חיטה לאיראן. בדצמבר 1998 הוא מונה על ידי סדאם חוסיין למפקד האזור דרום עיראק, שמתפקידו היה לדכא כל מרידה עממית או צבאית באזור. באותה העת, הוא שימש גם כיועץ בכיר לסדאם. הוא נטל לעצמו את התואר "מפקד אזור הדרום", והראה ב-1999 כי האמון שהעניק לו סדאם היה מוצדק - הוא דיכא באכזריות מרידה שיעית בדרום. צבא עיראק נשלח על ידיו לעריכת הוצאות המוניות להורג, הריסת בתים של חשודים וגירושם ממקום מושבם. קברים המוניים בהן גופות של מאות צעירים נחשפו באזור בצרה.[6]
במלחמת עיראק
באפריל 2003, זמן קצר לאחר פלישת כוחות הקואליציה לעיראק במרץ, הופצץ ביתו של אל-מג'יד בפצצה מונחת לייזר. צבא הממלכה המאוחדת שנכנס לבית לאחר ההפצצה סבר כי אל-מג'יד חוסל. אולם בדיקות שנערכו שינו את הערכת כוחות הקואליציה. ב-21 באוגוסט 2003 דיווח צבא ארצות הברית כי אל-מג'יד נתפס חי. הוא נחשב למבוקש החמישי בחשיבותו (לאחר חוסיין, בניו ומזכירו הצבאי).
משפט
משפטו של אל-מג'יד נערך בידי בית משפט עיראקי מיוחד בנושא. במשפט הודה אל-מג'יד כי הוא הורה על גירוש כורדים מכפריהם והוצאה להורג של כורדים שנכנסו לאזורים האסורים לכניסה בקרבת הגבול עם איראן. במשפט הושמעו הקלטות בהן תיאר אל-מג'יד את פעולות הצבא שבוצעו בהוראתו: שיטוח כפרים, ההגליות ההמוניות והפגזת הכורדים בחומרי לחימה כימיים.[7] אל-מג'יד הורשע בפשעים נגד האנושות (בסעיפי רצח, העלמות וחיסולים המוניים) ופשעי מלחמה (הוראה על תקיפת אזרחים) ונידון למוות יחד עם שר ההגנה לשעבר סולטאן האשם אחמד אל-תאי וסגן המפקד על המבצעים בצבא עיראק, חוסיין ראשיד מוחמד, שהיו אחראים גם הם לתכנון ופיקוד על הטבח בכורדים. מפקד המשרד המזרחי של המודיעין הצבאי העיראקי פרחן מותלכ סאלח וראש המודיעין הצבאי סאביר א-דורי, נידונו למאסר עולם. טאהר תופיק אל-אני, שהיה המושל של מוסול זוכה בשל העדר הוכחות מספקות. אף על פי שמונת גזרי הדין למוות, באוגוסט 2007 החל משפט נוסף לאל-מג'יד, על מעורבותו בטבח בדרום השיעי ב-1991.[8] ערעורו של אל-מג'יד נדחה על ידי הממשלה העיראקית ב-29 בפברואר 2008 וסלל את הדרך להוצאתו להורג.[9]
קישורים חיצוניים
- עלי חסן אל-מג'יד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- עלי חסן אל-מג'יד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- ^ 1.0 1.1 ראו כתבתו של פטריק קוקבורן באינדפנדנט: (הקישור אינו פעיל, 23 ביוני 2018)Chemical Ali: The end of an overlord מה-25 ביוני 2007.
- ^ 2.0 2.1 2.2 ראו בפרופיל של הדיילי טלגרף מה-7 באפריל 2007. (באנגלית)
- ^ ראו פרופיל של ה-BBC מה-24 ביוני 2007.
- ^ בנאום לתחנת הרדיו קול אמריקה קרא בוש:
ישנה דרך אחרת לעצור את שפיכות הדמים: וזה אם הצבא העיראקי והעם העיראקי ינקטו בצעדים שיאלצו את סדאם חוסיין, הדיקטטור, לעזוב את תפקידו ואז לציית להחלטות האו"ם ולהצטרף למשפחת המדינות אוהבות השלום.
— דברי בוש ב-15 בפברואר 1991. - ^ Uncovering Iraq's Horrors in Desert Graves כתבה בניו יורק טיימס מה-5 ביוני 2006.
- ^ ראו דיווח של הארגון הלא-ממשלתי Human Rights Watch מ-2005: Ali Hassan al-Majid and the Basra Massacre of 1999.
- ^ Chemical Ali in His Own Words (Human Rights Watch, April 7, 2003), www.hrw.org
- ^ Glanz, James (2007-08-22). "'Chemical Ali' and Others Begin Trial for 1991 Attack (Published 2007)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-12.
- ^ דיווח של הניו יורק טיימס: Iraq Approves Execution of ‘Chemical Ali’ מה-1 במרץ 2008.
32763287עלי חסן אל-מג'יד