עליית מפלס הים
מאז תחילת המאה ה-20 מפלס הים נמצא במגמת עלייה מתמדת. בין השנים 1900 עד 2016 עלה גובה פני הים ב-16 עד 21 ס"מ. נתונים מדויקים יותר שנאספו ממדידות של מכ"ם לוויין מראים עלייה מואצת של 7.5 ס"מ בין השנים 1993 ל-2017[1] - אם מגמה זו תמשך יהיה מדובר בכ-30 ס"מ עד 2093. האצה זו נובעת בעיקר מההתחממות הגלובלית שנוצרות כהשפעה מפעילות האדם, אשר המביאה להמסה של הקרחונים. מדעני האקלים מצפים ששיעור עליית מפלס הים יואץ עוד יותר במהלך המאה ה-21.[2]
עליית פני הים יכולה להשפיע במידה רבה על אוכלוסיות שחיות באזורי החוף ועל איים.[3] ההצפה של אזורים נרחבים לאורך החופים ברחבי העולם צפויה באופן וודאי אם תהיה עליה מתמשכת בטמפרטורה במשך תקופה שתימשך קרוב למילניום.[4] השפעות נוספות כתוצאה מעליית מפלס הים יהיו סיכון מוגבר לסופות צונאמי, אוכלוסיות גדולות יצטרכו להגר למיקומים בטוחים יותר, אובדן קרקעות חקלאיות, ופגיעה חמורה בערים שבנויים לאורך רצועות החופים.
מדידת מפלס הים
קיימים שתי שיטות עיקריות למדידת מפלס הים: מדידה באמצעות לווינים; ומדידה של "קווי הגאות" על החוף. המדידה באמצעות הלווינים אינה "מדע מדוייק" שכן פני הים אינם שווים וניתוח שינוי גובה פני הים באמצעות נתונים לוייניים צריך לנתח נכון את השפעתם של משתנים רבים על המדידה. מדידת "קווי הגאוח" פשוטה יותר, והיא מתבצעת באמצעות בדיקת שינויים בגובה אליו מגיעים המים ביבשה בזמן הגאות.
מדידות שונות שנעשו באמצעות לווין ביחס לאותן שנים (לעיתים בדיקות שונות שנעשו בידי אותו גורם), העלו תוצאות שונות באופן משמעותי. לפי פרופסור מיכה קליין ניתן להסביר זאת בשינויים בשיטות הניתוח המורכבות אותם מפעילים החוקרים, וכך בכך שלעתים טווח הסטייה במחקר גבוה יותר מאשר טווח המדידה. בהתאם לכך, לפי Anny Cazenave et al: "בנתוני האלטימטריה הלוויינית יש בעיות קריטיות העושים אותם כמעט בלתי־שמישים לחלוטין".
מדידת קווי הגאות על החוף מתבצעת כבר מהמאה ה-19. השוואת השינויים לאורך השנים מעלה כי ישנן מקומות בהם מפלס הים עלה באופן משמעותי, יש נם מקומות בהם נרשמה עליה מתונה, ישנם מקומות בהם לא נרשם כל שינוי ממשי וישנן מקומות בהם נרשמה ירידה משמעותית בגובה מפלס הים.
לפי פרופסור קליין, לפחות בחלק מהמקרים עליית או ירידת מפלס הים ביחס ליבשה הסמוכה, נובעת משינויים ביבשה (עליית היבשה או שקיעת היבשה) ולא משינויים בים עצמו[5].
מפלס הים בישראל
במדינת ישראל מתבצעת מדידת גובה מפלס הים ביחס ליבשה בידי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והחברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). לפי נתוני מפ"י, לאורך המאה ה-21 לא רשמו שינויים משמעותיים בגובה מפלס פני הים ביחס לחופי מדינת ישראל. מנגד, לפי חיא"ל קיימת עליה ממוצעת של 5.5 מ"מ בשנה בגובה מפלס פני הים ביחס לחופי מדינת ישראל.
פרופסור מיכה קליין מסביר את ההבדלים המשמעותיים בין נתוני מפ"י לנתוני חיא"ל, בהבדלים בשיטת המדידה ובאופן ניתוח הנתונים. לפי ד"ר דן צ'רני, לנתוני תחנת המדידה של חיא"ל קיים טווח סטייה של 10 ס"מ[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ WCRP Global Sea Level Budget Group (2018). "Global sea-level budget 1993–present". Earth System Science Data. 10 (3): 1551–1590. doi:10.5194/essd-10-1551-2018.
This corresponds to a mean sea-level rise of about 7.5 cm over the whole altimetry period. More importantly, the GMSL curve shows a net acceleration, estimated to be at 0.08mm/yr2.
- ^ [1]
- ^ Bindoff, N.L., J. Willebrand, V. Artale, A, Cazenave, J. Gregory, S. Gulev, K. Hanawa, C. Le Quéré, S. Levitus, Y. Nojiri, C.K. Shum, L.D. Talley and A. Unnikrishnan (2007), IPCC AR4 WG1 2007|at=|chapter=Section 5.5.1: Introductory Remarks|chapter-url=http://www.ipcc.ch/publications_and_data/ar4/wg1/en/ch5s5-5.html#5-5-1%7Cisbn=978-0-521-88009-1%7Cquote=%7Caccessdate=25 January 2017|separator= (ed.), Chapter 5: Observations: Ocean Climate Change and Sea Level
{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Box SYN-1: Sustained warming could lead to severe impacts, p. 5, in: Synopsis, in National Research Council 2011
- ^ 5.0 5.1 פרופסור מיכה קליין, "והים איננו מלא", השילוח 8, פברואר 2018
