עכנאי שרוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןעכנאי שרוע
עכנאי שרוע
עכנאי שרוע
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: צינוראים
משפחה: זיפניים
סוג: עכנאי
מין: Echium angustifolium
תת־מין: E. subsp. angustifolium
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Echium judaeum

עַכְנַאי שָׂרוּעַ (שם מדעי: Echium angustifolium subsp. angustifolium) הוא בן שיח שכיח שרוע או זקוף, מעוצה בבסיסו ומסועף מאוד. תפוצתו העולמית מזרח ים-תיכונית, ובישראל הוא שכיח בעיקר בצפונה ובמרכזה. עכנאי שרוע הוא אחד מ-68 מינים בסוג עכנאי ממשפחת הזיפניים, אחד מבין 6 מינים הגדלים בר בישראל ובסביבתה ואחד מ-4 תת-מינים, בישראל גדל תת-המין הנפוץ. עכנאי שרוע מאופיין בשעירות, בשחלה עילית ובכותרת כחולה, דמוית שופר, בלתי נכונה ומאוחת עלים, דהיינו עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור ונושרים כיחידה אחת.

מורפולוגיה

Echium angustifolium kz12.jpg
Echium angustifolium kz10.jpg

הצמח שרוע או זקוף, מעוצה בבסיסו, מסתעף בעיקר מבסיסו וגם מחלקם העליון של הגבעולים וגובהו 30 עד 50 ס"מ.

הגבעולים גליליים, רבים, מעוצים בבסיסם, זקופים או שרועים, מסתעפים בעיקר מבסיסם וגם מחלקם העליון (בשונה מעכנאי מגובב שאינו מסתעף אלא מבסיסו). הגבעולים מכוסים שערות מפושקות וגם שערות הדוקות.

העלים מסורגים, פשוטים, מוארכים, דמויי סרגל, תמימים, בעלי עירוק מרושת, יושבים (ללא פטוטרת) ומחוסרי לוואים[1][2].

התפרחות מסיומות, מטיפוס חד-בדית עקרבית, הפרחים יושבים בצד אחד של הגבעול, המתעקל כשבלול או כזנב עקרב. כל פרח יוצא מחיקו של חפה או עלה.

הפרחים דו-מיניים, דמויי שופר, אינם נכונים (בעלי סימטריה ד-צדדית), בעלי עטיף כפול, בעלי עוקץ פרח, וגודלם כ-2 ס"מ.

הגביע בעל 5 אונות זקופות ומחולק כמעט עד לבסיסו. הגביע משתייר, מתפרה, דהיינו, הוא גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי ואינו נושר מהגבעול, הוא עוטף, אך לא מעורה בפרי.

הכותרת דמוית שופר ואינה נכונה. היא בעלת עלי כותרת שמאוחים בבסיסם לצינור שמסתיים באוגן אלכסוני, בעל 5 אונות קצרות ובלתי שוות. צבע הכותרת אדום-ורוד, עם פסי אורך כהים. צבע שהופך כחול או סגול לאחר התבגרותה (לעיתים רחוקות הצבע לבן). אורך הכותרת גדול פי 2 מהגביע ואורכה 15 עד 25 מ"מ. רוחב לוע הכותרת אינו מגיע לס"מ אחד. לוע הכותרת מחוסר קשקשים[1][3].

האבקנים 5, כמספר עלה הכותרת, בלתי שווים באורכם, בולטים מפתח הכותרת במידה ניכרת וקצותיהם כפופים כלפי מעלה. הם מעורים בחלקו התחתון של צינור הכותרת וקבועים בין עלי הכותרת (לסירוגין עם אונות הכותרת). הזירים והאבקה כחולים. אורך הזירים גדול פעמים אחדות מאורך המאבקים. המאבקים קטנים ונפתחים בסדקי אורך.

השחלה עילית, מוקפת צופן, ובנויה משני עלי שחלה מאוחים, ו-2 מגורות שנחצות על ידי מחיצות מדומות ל-4 מגורות עם התפתחותה של השחלה. השיליה זוויתית. ביצית אחת בכל מגורה.

עמוד השחלה אחד, ארוך, נימי, נושא צלקת שסוע ל-2 אונות. עמוד השחלה כרגיל שעיר ויוצא משקע שבין 4 אונות השחלה, מבסיס השחלה.

הפרי, יושב בתוך גביע, עשוי 4 (לפעמים פחות) פרודות חד-זרעיות נפרדות, דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות, שטחן מגובשש ומקומט על פי רוב. הפרודות מעורות בעמוד המרכזי של השחלה ועמוד עלי יוצא מבין הפרודות. הפרודות אפרפרות ומבריקות ובבסיסן גוף שומני צהוב שמושך אליו נמלים.

העלווה קיימת כל השנה, הפריחה ממושכת מסוף פברואר עד תחילת ספטמבר ושיאה בחודש מאי. הפצת הפרי מסוף אוגוסט ועד תחילת דצמבר. ההאבקה בידי דבורים בינוניות וגדולות.

תפוצה ובית גידול

התפוצה העולמית של עכנאי שרוע מזרח ים-תיכונית: קפריסין, איי במזרח הים האגאי, כריתים במצרים, סיני ישראל, לבנון וסוריה, ישראל וירדן, טורקיה ויוון. בישראל הוא גדל כמעט בכל הארץ, ובעיקר נפוץ בגלבוע, בחוף הגליל, בחוף הכרמל, בשרון, בדרום מישור החוף, בשומרון, בשפלה ובהרי יהודה.

עכנאי שרוע גדל בבתות, בבתות ספר, בערוצים במדבר, בשדות בור ובקרבת יישוב ועל קרקעות שונות כמו בחולות במישור החוף.

תמונות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 369-371
  2. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 539-540
  3. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 358
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0