עירן הלפרין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. עירן הלפרין (נולד ב-1975) הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. לשעבר, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
ביוגרפיה
עירן הלפרין נולד בתל אביב וגדל במושב בני ציון, בן להורים ילידי ישראל. ליקי הלפרין המנוח שהיה צלם אופנה, ולצפי הלפרין. עירן הוא הבכור במשפחה ולו אחות אחת.
בצה"ל שירת כקצין בפלנ"ט גולני. נפצע אנושות בלבנון ב-1997 והיה מאושפז לתקופה ארוכה בשיקום. הלפרין עשה את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת חיפה, בה למד מדע המדינה ופסיכולוגיה לתארים ראשון עד שלישי (2007-2000). נושא התזה לתואר השני היה: "על מרכזיותה של "תפיסת האיום" בתיווך השפעתם של גורמים פסיכו-כלכליים על עמדות קסנופוביות" והיא נעשתה בהדרכת דפנה קנטי ועמי פדהצור (2004). נושא עבודת הדוקטור היה: "פסיכולוגיה של שנאה בין-קבוצתית במערכות פוליטיות" והיא נעשתה בהדרכת דניאל בר-טל ודפנה קנטי (2007).
הלפרין נסע לבתר-דוקטורט במימון מלגת פולברייט לאוניברסיטת סטנפורד בהדרכת הפרופ' לי רוס וג'יימס גרוס בשנת 2008. שנה לאחר מכן התמנה למרצה וחוקר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, ב-2012 התמנה למרצה בכיר בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי וב-2013 התמנה לפרופסור חבר במרכז ומשנת 2014 עד 2019 הוא שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. בשנת 2019 עבר לחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
הוא עומד בראש מעבדת מחקר העוסקת ברגשות וקונפליקטים ובשיתוף עם ד"ר תמר שגיא מוביל קבוצה העוסקת בפסיכולוגיה של סכסוכים ויישובם ומעבדה יישומית העוסקת בייעוץ ושיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים. במעבדת המחקר שלו מועסקים כיום כשלושים תלמידי מחקר. הוא מבצע את מחקריו בשיתוף עם חוקרים רבים בארץ ובעולם, ביניהם פרופ' מאיה תמיר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' דניאל בר-טל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' ג'יימס גרוס מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ' ריצ'רד קריספ מאוניברסיטת שפילד באנגליה.
בשנת 2017 הקים עירן הלפרין את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי[1]. מרכז אקורד הוא ארגון אקדמי-חברתי החותר לפתח ולהנגיש ידע מדעי וחדשני בפסיכולוגיה חברתית, כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית, ובין החברה הישראלית לחברות השכנות במרחב. המרכז הוא חלק מהאוניברסיטה העברית, בצוות המרכז עובדים (נכון לשנת 2020) 25 חברי צוות והוא מנוהל החל מאוקטובר 2019 על ידי רון גרליץ.
בשנת 2012 זכה בפרס אריקסון לחוקר הצעיר המבטיח בעולם מטעם האגודה העולמית לפסיכולוגיה פוליטית.
ב-2012 נבחר בידי הגלובס לאחד מ-40 הצעירים המבטיחים בישראל[2][3]. ב-2013 זכה במענק מחקר יוקרתי בסך מיליון וחצי אירו בנושא: "ויסות רגשות ישירים ועקיפים כדרך חדשה לפתרון הסכסוך" מטעם המועצה האירופאית למחקר (European Research Council)[4][5][6].
מחקריו
עירן הלפרין עוסק בפסיכולוגיה פוליטית, כלומר בהיבטים פסיכולוגיים של תהליכים פוליטיים. מחקריו מתמקדים בשינוי והסדרת רגשות כאסטרטגיה ליישוב סכסוכים פוליטיים וישוב סכסוכים אלימים בין קבוצות. מטרת מחקריו היא לבחון דרכים הבודקות כיצד ניתן לשנות רגשות של עמים באמצעות התערבויות חינוכיות, תקשורתיות וכו'. הוא בודק למה אנשים תומכים בסכסוכים, למה יוצאים למלחמות ומנסה לתת לשאלות תשובה מתוך עולם הפסיכולוגיה החברתית.
בעבודת הדוקטור חקר הלפרין את התפקיד וההשפעה של שנאה בתוך תהליכים פוליטיים, תוך ניסיון להציע דרכים חדשניות להפחית שנאה בתוך תהליכים פוליטיים.
בבתר-דוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד פיתח את התאוריה של רגשות כחסמים פסיכולוגיים ביישוב סכסוכים. התאוריה מסייעת להסביר את התפקיד הייחודי של כל רגש בהשפעה על האופן שבו אנשים מתנהגים בקונטקסט של סכסוכים פוליטיים. הלפרין גילה שהאמונה שרגשות חיוביים בהכרח משפיעים לחיוב ורגשות שליליים בהכרח משפיעים לשלילה מוטעית ביסודה. במקום זאת הוא גילה שרגשות שונים בתוך אותו ספקטרום (למשל כעס ופחד) ישפיעו בצורה שונה על ההתנהגות וההחלטות הפוליטיות של אנשים. כך למשל, בחלק ממחקריו נמצא כי לפעמים חשוב לעורר כעס כדי לקדם ישוב סכסוך ולעומת זאת רגשות חיוביים כמו רוגע יכולים לעורר סכסוכים[7][8].
כששב הלפרין מהפוסט דוקטורט ניסה לחבר בין התאוריה של הוויסות הרגשי (Emotion regulation) לתאוריה והמחקר בתחום של ישוב סכסוכים. מחקריו מראים שכשמנסים להבין את ההחלטות הפוליטיות של אנשים בתוך קונפליקטים קשים, המרכיב הרגשי משפיע על קבלת החלטות יותר מרוב המרכיבים שאנשים נוטים להאמין שמשפיעים, כמו אידאולוגיה ושיקולי עלות-תועלת. חשוב מכך, מחקריו מראים שללא קשר לעמדה האידאולוגית של בני האדם, אנשים שלומדים להסדיר את רגשותיהם למול אירועים פוליטיים, מגיבים בצורה פייסנית יותר. למשל, במחקר שנערך תקופה קצרה לפני הפנייה הפלסטינית לאו"ם על מנת שיכיר במדינה פלסטינית עצמאית (ספטמבר 2011) הלפרין ושותפיו לימדו נבדקים ישראלים אסטרטגיה של הערכה מחדש (Cognitive reappraisal) לוויסות רגשות שליליים. ממצאי המחקר הראו, שבהשוואה לנבדקים שלא למדו לווסת רגשותיהם בצורה אפקטיבית, אנשים שלמדו לווסת רגשותיהם הציגו פחות רגשות שליליים כלפי פלסטינים וגם עמדות פייסניות יותר בנושאים הקריטיים ביותר, גם חודשים רבים לאחר האימון[9].
בסדרה נוספת של מחקרים, שהתפרסמו בכתב העת היוקרתי Science, שאלו עצמם הלפרין ושותפיו מאוניברסיטת סטנפורד כיצד ניתן לקדם פיוס של קבוצות על ידי הפחתת שנאה בין קבוצתית. על פי ממצאי הדוקטורט של הלפרין נמצא כי שנאה נובעת מאמונה עמוקה בכך שקבוצת החוץ רעה מטבעה ולעולם לא תשתנה. לפיכך, בסדרה ארוכה של מחקרים הביאו החוקרים את הנבדקים לכדי האמונה שקבוצות יכולות להשתנות, ובכך הפחיתו באופן דרמטי את רמות השנאה בין הקבוצות, יצרו עמדות חיוביות יותר, והגבירו את הנטייה לבצע פשרות. הלפרין ביצע בנושא זה מחקרים בקרב שבע קבוצות ברחבי תבל: יהודים בישראל, ערבים ברשות הפלסטינית ועזה, ערבים בישראל, בצפון אירלנד, בקפריסין, בארצות הברית ובהולנד[10].
חיים אישיים
עירן הלפרין נשוי לטל סטרלין-הלפרין, מנהלת משאבי אנוש, להם שלושה ילדים והם מתגוררים ביישוב בני ציון.
ספריו
- Halperin, E. (2016). Emotions in conflict: Inhibitors and facilitators of peace making. New-York: Routledge.
- Halperin, E. & Sharvit, K (Eds). (2015). The social psychology of intractable conflicts - Celebrating the legacy of Daniel Bar-Tal. New-York: Springer
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עירן הלפרין- ד"ר ערן הלפרין, "מזיכרון לפיוס", חלק א, חלק ב, בערוץ YouTube של מל"א – המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה
- פרופ' תמר שגיא ופרופ' עירן הלפרין, השפעת שוברים שתיקה בעולם: לא נזק, תועלת, באתר ynet
- שחר סמוחה, פרופ' עירן הלפרין וד"ר תמר שגיא | מומחים ליישוב סכסוכים, המרכז הבינתחומי, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2013
- ד"ר עירן הלפרין – פסיכולוג פוליטי, שאלת מחקר, מבט אישי אל האנשים העומדים בחזית המחקר הישראלי, האנציקלופדיה של ynet
- עבודת הדוקטור של עירן הלפרין "פסיכולוגיה של שנאה בין-קבוצתית במערכות פוליטיות"
איילת שני, הפסיכולוג פרופ' עירן הלפרין:"הרגשות הדומיננטיים ביותר בחברה הישראלית כיום הם ייאוש ואפאתיות", באתר הארץ, 9 באפריל 2015- קרן צוריאל ואורי פסובסקי, "להגיד שהסכסוך הוא בלתי פתיר זו אמירה לא נכונה. כנראה שיש תקווה", באתר כלכליסט, 10 במאי 2019
- אסף יערי, יש לו תרופה, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בדצמבר 2019
- אינדקס הציטוטים של עירן הלפרין באתר גוגל סקולר
- מאמר מסכם של מחקריו – Eran Halperin, "Emotion, Emotion Regulation and Conflict Resolution", Emotion Review, Vol. 6, No. 1 (January 2014) 68-76
הערות שוליים
- ^ אתר מרכז אקורד
- ^ שחר סמוחה, ראיון עם עירן הלפרין ותמר שגיא, מומחים ליישוב סכסוכים, המרכז הבינתחומי, באתר גלובס, בדצמבר 2013
- ^ שחר סמוחה, פרופ' עירן הלפרין וד"ר תמר שגיא, מומחים ליישוב סכסוכים, המרכז הבינתחומי, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2013
- ^ ד"ר עירן הלפרין זכה במענק מחקר יוקרתי מטעם ה- ERC
- ^ מענקים מיבשת אירופה לד"ר תמר שגיא וד"ר עירן הלפרין מהבינתחומי, באתר academy 9 באוקטובר 2013
- ^ רשימת הזוכים במענקים מטעם המועצה האירופאית למחקר
- ^ Halperin, E., Russel, A. G., Dweck, C. S., & Gross, J. J. (2011). Anger, hatred, and the quest for peace: Anger can be constructive in the absence of hatred. Journal of Conflict Resolution, 55(2), 274-291.
- ^ Reifen, M., Halperin, E., & Frederico, C. (2011). The positive effect of negative emotions in protracted conflict: The case of anger. Journal of Experimental Social Psychology, 47, 157-163.
- ^ Halperin, E., Porat, R., Tamir, M & Gross, E. (2013). Can Emotion Regulation Change Political Attitudes in Intractable Conflict? From the Laboratory to the Field. Psychological Science, 24, 106-111.
- ^ Halperin, E., Russell, G. A., Trzesniewski, H. K., Gross, J. J., & Dweck, S. C. (2011). Promoting the peace process by changing beliefs about group malleability. Science. 333 (1767).
31964273עירן הלפרין