עיצוב תעשייתי

עיצוב תעשייתי הוא תחום מקצועי העוסק ביצירה ובפיתוח מוצרים המיוצרים באופן חרושתי או סדרתי. עיצוב זה מתאפיין בתהליך של מחקר, חשיבה קונצפטואלית, חדשנות רעיונית, אפיון צורני, פיתוח ותכנון ועד לבקרה של תהליכי הייצור, השיווק, המכירה והשימוש של המוצר. בהליך זה ניתן להשביח את האסתטיקה והשמישות של המוצר. העוסק בעיצוב תעשייתי קרוי מעצב תעשייתי.

עיצוב המוצר הוא תחום בעיצוב תעשייתי. עיצוב המוצר מתמקד במוצרים בלבד ואילו לעיצוב תעשייתי יש פוקוס רחב יותר על רעיונות, מוצרים ושיטות. בנוסף להתחשבות באסתטיקה, שמישות והנדסת האנוש, תחום זה מתחשב בהנדסת העצם, תועלת כמו גם שמישות, השתלבות בשוק ועניינים אחרים.

היסטוריה

העיצוב התעשייתי החל להתגבש כתחום מקצועי ואקדמי החל מאמצע המאה ה-19 במקביל להתפתחות המהפכה התעשייתית. קדמה לעיצוב התעשייתי מסורת האומנות השימושית, שאופיינה ביצירה של אובייקטים בסדרות קטנות, בבתי מלאכה מקומיים ובקצב שינויים וחידושים איטי. לעומת המצב בו המעצב-אומן הוא גם היצרן יצרה המהפכה התעשייתית מצב חדש שבו קו הייצור מצריך תהליכי תכנון הנדסי ועיצובי נפרדים. כפי שתהליך הייצור הופרד למקטעי ייצור כך הופרדו תהליכי הפיתוח מרצפת הייצור.

אך בעוד שהמהפכה התעשייתית פתחה את האפשרות להמציא ולייצר מכונות וחפצים חדשים, טעמו האסתטי של הציבור הרחב לא הסכים לעכל במהירות את הצורות חדשות שהכתיב קו הייצור.

במאה העשרים מעצבים תעשייתיים החלו לעצב מוצרים חדשים שהפכו למאפיינים של התקופה המודרנית - המטוס, האוניה, הרכבת, המכונית, הקטנוע, הטלוויזיה, הטלפון, כלי הבית, הרהיטים והתאורה וריהוט הרחוב. אלה ועוד רבים, יוצרו כולם במפעלים ועוצבו על ידי מעצבים שהושפעו מתאוריות ואופנות שונות. זרמים אלה בעיצוב תעשייתי שהופצו על ידי מיליוני מוצרים, השפיעו באופן רב על התפישה של האדם המודרני.

סגנונות כמו הארטס אנד קרפטס, האר-נובו, האר-דקו, סטרים ליין, מינימליזם, מודרניזם, ופוסט-מודרניזם באו לידי ביטוי מוחשי בצורה, בצבע והטקסטורה של המוצרים שמקיפים את חיי האנשים.

מעצבים תעשייתים היו אלה שקידמו בברכה התפתחויות טכנולוגיות חדשות בתחומים שונים כמו חומרים, חשמל, אלקטרוניקה מכניקה, מחשוב וכו' והטמיעו אותם באופן נגיש לציבור הרחב. לדוגמה, תולדות העיצוב של הכסא, יכולים ללמד כיצד מסורת של מאות שנים של כיסאות מגולפי עץ השתנתה בתקופה קצרה על ידי התיעוש של כיפוף בקיטור של עץ, למינציה של עץ, כיפופי צינורות מתכת, שיכוב פלסטיק והזרקת פלסטיק.

תהליך העיצוב

למרות שעיצוב נחשב לתהליך "יצירתי", מתקיימים בו גם תהליכים אנליטיים רבים. למעשה, מעצבים תעשייתיים רבים משתמשים במתודולוגיות שונות בתוך תהליך היצירה. חלק מהתהליכים שמשמשים מעצבים תעשייתיים בדרך כלל הם מחקר, שרטוט, בחינת מוצרים מתחרים, בניית מודלים ואב-טיפוס ועריכת ניסויים במוצר. לעיתים קרובות, משתמשים המעצבים בתוכנות הדמיה תלת ממדית ובתוכנות תב"ם על מנת לעבור משלב הקונספט לשלב הייצור. מאפייני המוצר שמוזנים בידי המעצב עשויים לכלול את הצורה הכללית של המוצר, מיקום פרטים ביחס לאחרים, את צבע המוצר, המרקם שלו, צלילים שישמיע והיבטים ארגונומיים בנוגע לשימוש בו. בנוסף לכך המעצב יכול לציין היבטים הנוגעים בתהליך הייצור, בבחירת החומרים ובדרך בה המוצר מוצג לצרכן בנקודת המכירה.

מלבד ההתמקדות באסתטיקה, שימושיות וארגונומיה, עיצוב תעשייתי מקיף את הנדסת המוצר, התועלת בו, את מיקומו בשוק המוצרים וגם היבטים פסיכולוגיים כמו תשוקה, פיתוי וחיבור רגשי של המשתמש למוצר. עיצוב מוצר ועיצוב תעשייתי עשויים לחפוף לעיצוב ממשק משתמש, עיצוב מידע ועיצוב אינטראקטיבי.

העיצוב התעשייתי כיום

העיצוב הפך להיות אחד המרכיבים המשמעותיים באסטרטגיה של חברות כדוגמת חברות רכב, חברות מוצרי אלקטרוניקה ומוצרי צריכה השונים. בחברות גדולות עוסקים מאות מעצבים תעשייתיים באפיון ובעיצוב בלתי פוסקים של קונספטים עתידיים חדשים.

בשנים האחרונות עבר העיצוב התעשייתי ממרכיב בדרגה שנייה בתהליך פיתוח המוצר, למרכיב ראשי בחשיבותו. הבנה חדשה זו של הערך שמעניק העיצוב למוצר בעיני הצרכן נובעת מהתחרות העזה בין תאגידים והאפשרות להשוות פערים טכנולוגיים והנדסיים בזמן קצר. במצב שבו אין הבדל מהותי בין מוצרים על המדף, עיצוב איכותי יכול ליצור פער וערך מוסף: בשימושיות, בהורדת מחיר הייצור וביצירת מוצרים מושכים יותר. כיום קיימים עיצובים תעשייתיים שנחשבים ליצירות אמנות, באותה מידה בה הם יצירות של הנדסה, ביניהם גם ה-iPod, הג'יפ, פנדר סטראטוקסטר, בקבוק הקולה והחיפושית.

בשנים האחרונות אין העיצוב התעשייתי עוסק רק במופעו החיצוני של המוצר אלא מטפל בכל תהליך חוויית המשתמש, מהצגתו של המוצר במדפי החנות -דרך הוראות התפעול ואפיון ממשק המשתמש וכלה באורך חיי המדף. הוא עוסק בקשר בין האובייקט למותג, ולערך הסמלי של המוצר בעיני המשתמש כמרכיב של זהות.

ראו גם

לקריאה נוספת

יונתן ונטורה, חפצים: עיצוב תעשייתי בישראל, הוצאת רסלינג, 2014
Kenneth Segal and Jonathan Ventura, 2016, New Perspectives of Design: From Lucy to Bernini, Common Ground