עיר שוק
עיר שוק או זכויות שוק הוא מונח משפטי שמקורו בימי הביניים באירופה, אשר הוענק למקומות יישוב בעלי הזכות לארח ולקיים שוק. ערי השוק היו נבדלות ממקומות יישוב אחרים כמו כפר או עיר בכך שמקום יישוב שהוכר כעיר שוק המשיך להחזיק בתואר ובזכויות הנלוות אליו גם אם בתחומו לא מתקיים שוק בפועל. בדרך כלל לערים אלו היה מקום קבוע עבור שוק או "מבני שוק".
משמעות ההכרזה על יישוב כעיר שוק קשור בעיקר בהיבט החוקי של המסחר המתקיים בו, ואשר בא לידי ביטוי בעיקר בהטבות כלכליות המוענקות לתושביו כמו למשל מונופול על מכירת מוצר מסוים. ערי שוק שימשו כנקודת מסחר ואספקה של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים לכל האזור בסביבתן. ערי שוק היו ממוקמות בדרך כלל באזורים המיושבים בדלילות שבהם הערים הגדולות היו מרוחקות מדי לתנועה עבור הכפריים שוכני האזור.
במאות ה-13 וה-14 שכנו ערי השוק בדרך כלל בקרבת טירות או מבצרים אשר שימשו לכן כמקור הגנה מפני מעשי אלימות, ואיפשרו את התנהלותו של מסחר חופשי והוגן, ובתמורה שימשו כמקור אספקה זמין גם לאנשי הטירה.
במספר יישובים השתמרה גם בשמם המודרני המורשת ההיסטורית שלהם כעיר שוק כגון: שוק דרייטון ושוק הרבורו (Market Drayton, Market Harborough) באנגליה, צ'יפינג נורטון וצ'יפינג סודברי (Chipping Norton Chipping Sodbury), גם הם באנגליה, כאשר Chipping מבוסס על הפועל הסקסוני "לקנות". בגרמניה ניתן למצוא את העיירות מארקט ברלוצהיים ומארקט-ברגל (Markt Berolzheim, Marktbergel) שהמילה שוק היא חלק משמן. המילה "שוק, יריד" ממוצא סלאבי trg נכנסה לשמות ערים כמו טרגובישטה בבולגריה וברומניה, טרגו מורש, טרגו ניאמץ- ברומניה, או טורקו בפינלנד.
ערי שוק היו נפוצות במתארי פעילות שונים בכל רחבי העולם, ובארצות העולם השלישי מתקיימות במתכונת דומה גם כיום בהשפעת קשיי הנגישות והתחבורה באזורים מרוחקים.
| גאוגרפיה עירונית | ||
|---|---|---|
| תחומי מחקר | עירוניות | |
| מבנה אזורי | רחוב כפרי | |
| מבנה עירוני | רחובות שתי וערב • דגם מעגלי • דגם מגזרי • דגם רב-קוטבי • דגם העיר האנכית • דגם לא סדיר | |
| עיר מתמחה | ערי תעופה • ערי נמל • ערי רכבות • ערי מסחר • ערי תעשייה • עיר תיירות • עיר אוניברסיטה • ערי בירה • ערי עולם | |
| ראו גם פורטל גאוגרפיה | ||
עיר שוק35983306Q18511725