עזר שרקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליעזר (עזר) שרקיצרפתית: Aïzer Cherki;‏ 18931982) היה ממנהיגי יהדות אלג'יריה במאה ה-20. לצד עיסוקו במסחר לפרנסתו, עסק רבות בפעילות ציבורית, בחינוך, בפעילות ציונית, ואף בפעילות חשאית לטובת היישוב ומדינת ישראל[1]. ולימים כיהן כנשיא הפדרציה הציונית של יהודי אלג'יר[2] וראש ההסתדרות הציונית של יהודי צפון אפריקה.

קורות חיים

עזר שרקי נולד בעיר מדיאה (אנ'), דרומית לאלג'יר, ב-1893 למסעוד ומסעודה פורטונה. משפחתו היא מצאצאי מגורשי ספרד. בית הוריו היה בית וועד לחכמים, ושד"רים מארץ ישראל התארחו בו בזמן שליחותם. התחתן עם דלפין ונולדו להם אחד עשר ילדים. חמישה מהם נפטרו בגיל מוקדם. בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הצרפתי[3] בתור חובש קרבי, ובקרבות הגיע לארץ ישראל.

לאחר מלחמת העולם, בשנת 1920, עבר לגור באלג'יר ותוך זמן קצר היה למעורב מאוד בענייני הקהילה היהודית והציונות[4]. בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר כל התלמידים היהודים הוצאו מבתי הספר הצרפתים ברחבי אלג'יריה במסגרת הנומרוס קלאוזוס, השתתף עזר בארגון מערכת חינוך יהודית עצמאית, בהם הקמת בית הספר התיכון מיימוני, יחד עם פרופסור רוברט ברונשוויג, והיה לגזבר הממונה על איסוף וניהול הכספים עבור מערכת חינוך זו. בתקופת ממשלת וישי, עם התגברות האנטישמיות כלפי היהודים בצפון אפריקה, פעל להקמת ארגון לשם הגנה עצמית של היהודים ופעל להעברת נשק אליהם וללימודי הגנה עצמית, אף על פי שהדבר היה אסור ע"פ חוק. בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, נבחר לשמש כסגן נשיא קהילת אלג'יר[5].

בהמשך השתתף שרקי בפעילות חשאית למען העלאת יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל, בשיתוף פעולה עם אפרים בן חיים ויעקב אבידוב במסגרת עלייה ב'. כמו כן היה בקשר עם ז'אק לזרוס, עוד כשהיה ממנהיגי המחתרת היהודית בצרפת במלחמת העולם השנייה, אחריה פעלו יחד להעלאת יהודים מארצות צפון אפריקה לארץ ישראל בעוד לזרוס מכהן בתפקיד נשיא אגף צפון אפריקה של הקונגרס היהודי העולמי. השניים פעלו גם באופן גלוי והקימו בשנת 1947 ארגון התנדבותי בשם (The Comité d’Aide et d’Assistance- (CAA, לסיוע במסגרת מחנה קליטה ליהודים ממרוקו שהיגרו לאלג'יר[6]. בשנת 1948 התחתן לזרוס עם בתו של שרקי, ג'נין יהודית אסתר[7].

בשנים 19491954 כיהן שרקי כנשיא של הפדרציה הציונית באלג'יריה[8] והשתתף במספר קונגרסים ציוניים.

עם גיסו ז'אק לזרוס ובנו הבכור ד"ר חיים גדליה ייסד שרקי באלג'יר את העיתון - "L’Information Juive"[9] בו התפרסמו מאמרים רבים של אינטלקטואלים יהודים בולטים מאלג'יריה וצרפת, בהם רמון בנישו, עמנואל לוינס ואנדרה נהר. כמו כן מסר שרקי שידורי רדיו ברשת הארצית החל משנת 1959. לאורך השנים רכש ספריות של רבנים שנפטרו וכך יצר ספרייה יהודית וצרפתית גדולה מאוד שעמדה לשירות הציבור[10].[11]. הרב אברהם חזן אמר עליו ”דף שלם של ההיסטוריה של יהודי אלג'יריה היה חסר אלמלא פעילותו של עיזר שרקי.”[12].

בראשית שנות ה-60 עבר לפריז ושנים לאחר מכן עלה לארץ ישראל בה נפטר ונקבר בירושלים.

בנו ד"ר חיים עסק בפעילויות תרבות נוספות ועמד בראש ועדת התרבות היהודית באלג'יריה. נכדיו של עזר שרקי הם האדריכל דוד שרקי, המזרחן אליעזר שרקי, הרב אורי שרקי וציונה רויזמן.

לקריאה נוספת

  • Aïzer Cherki - récit d'une vie Jérusalem, éditions Erez, Jérusalem 2006 - 'Cherki, Haïm
  • יוסף שרביט (חוקר), יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, הוצאת משרד הביטחון, 2010, עמ' 111–112, 127-133
  • יאני אבידוב, נתיבים נעלמים - פרשיות ההעפלה במחתרת, במדבר ובים, הוצאת עם עובד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, הוצאת משרד הביטחון, 2010
  2. ^ Aïzer Cherki - récit d'une vie Jérusalem, éditions Erez, Jérusalem 2006 - 'Cherki, Haïm .
  3. ^ תעודה צבאית של עזר שרקי, באתר ארכיוני anom.
  4. ^ Le sionisme en Algérie (1898 - 1962) : une option marginale, חיים סעדון, Dans Archives Juives 2012/2 (Vol. 45), pages 68 à 88 .
  5. ^ ש. בן אברהם, משפט מרעיש של אנטישמי באלג'יריה, עיתון הד המזרח, 15 באפריל 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  6. ^ The Comité d’Aide et d’Assistance, אנציקלופדיה על היהודים בעולם המוסלמי.
  7. ^ Jessica Hammerman, "Jacques Lazarus", Academia.edu.
  8. ^ כתבה -NOTRE CARNET - Information Juive, 16/09/1973.
  9. ^ על העיתון "L’Information Juive (Algiers)", אנציקלופדיה על היהודים בעולם המוסלמי.
  10. ^ הרב אורי שרקי, בכנס "יהודי אלג'יריה וקשריהם עם ארץ ישראל וצרפת", במכון בן-צבי בירושלים, ח' בכסלו תשס"ח
  11. ^ Aïzer Cherki - récit d'une vie Jérusalem, éditions Erez, Jérusalem 2006 - 'Cherki, Haïm .
  12. ^ הרב אורי שרקי, בכנס "יהודי אלג'יריה וקשריהם עם ארץ ישראל וצרפת", במכון בן-צבי בירושלים, ח' בכסלו תשס"ח
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0