עזרובעל (חתן חמלקרת ברקה)
עזרובעל, (270 לפנה"ס - 221 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי. חתנו של חמילקרת ברקה, וגיסו של חניבעל ברקה. שימש כמושל היספניה לאחר מות חמילקרת, כונה "המפואר" על שום הישגיו בתפקיד זה.
ביוגרפיה
על ילדותו או משפחתו של עזרובעל לא ידוע דבר. הוא לקח חלק פעיל במלחמה הפונית הראשונה והתחבב על המפקד הראשי של הכוחות הקרתגיים בסיציליה חמילקרת ברקה. לאחר המלחמה חמילקרת אף נתן את בתו לאשה לעזרובעל.[1]
עזרובעל התלווה אל חותנו במסעו לכיבוש היספניה. לאחר שחמילקרת מת כתוצאה ממארב של השבטים המקומיים, עזרובעל החליף אותו כמושל היספניה, מכיוון שבנו הבכור של חמילקרת חניבעל היה בן לא יותר מ-19 שנים. עזרובעל חרג מדרכו של חמילקרת לכבוש את היספניה בכוח הזרוע ובחר לבסס את שלטונו באמצעות דיפלומטיה.[2] הוא עודד נישואי תערובת בין קציניו ואף הוא עצמו נישא לנסיכה מקומית. את גיסו חניבעל השיא לנסיכה אימילקה.[3] הוא חתם הסכמים עם ראשי שבטים ומלכים והגדיל את כוח ההשפעה הקרתגי בארץ. הוא קבע את מושבו בעיר קרטחנה.
הרפובליקה הרומית הבחינה לראשונה בשדה הפעולה החדש של קרתגו, ושליחים רומאים פנו אל עזרובעל בבקשה שיבטיח להם שכוחות קרתגו לא יצאו מתחומי היספניה. עזרובעל חתם על אמנה סודית שנקראה "אמנת האברו". בהתאם לאמנה זו לא יחצו כוחות קרתגו את נהר האברו צפונה ונשק בידיהם. ההסכם היה ככל הנראה הדדי והגביל גם את רומא הגבלות דומות.[4] הסכם זה נתן למעשה את השטח שמדרום לנהר לקרתגו, ואת השטח מצפונה לרומא. בהסכם זה הרגיע עזרובעל את הרומאים, אולם ניתק את היספניה מהמחסום הטבעי שלה, הרי הפירנאים. ההיסטוריונים העתיקים טוענים שעזרובעל חתם על ההסכם ללא ידיעת קרתגו, ולכן בהמשך הקרתגים טענו שהוא לא תקף כיוון שלא ידעו עליו. אולם ככל הנראה לעזרובעל הייתה סמכות מלאה לחתום על הסכמים כאלו בשם קרתגו.[4]
ההיסטוריון הרומאי המוקדם קווינטוס פאביוס פיקטור טוען שעזרובעל ניתק את היספניה מקרתגו, וחלם גם לכבוש את קרתגו עצמה ולשלוט בה כמונרך. טענה שפוליביוס דוחה כלא אמינה.[5] עזרובעל נרצח בשנת 221 לפנה"ס בידי עבד קלטי וחניבעל נבחר למפקד.
הפסל הספרדי מנואל ארביל פגן יצר פסל לזכרו (ספ') והוא מוצב כיום בקרטחנה.
לקריאה נוספת
- ישראל שצמן. תולדות הרפובליקה הרומית. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.
- תאודור מומזן, דברי ימי רומא. תרגמו צ’ ויסלבסקי, דוד קלעי, צ’ רודי. עורכים: פ’ לחובר, צ’ וויסלבסקי. תל אביב, הוצאת מסדה,
- פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991
- טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב
- הרולד למב, חניבעל - האחד נגד רומי, מערכות, 1964.
- Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .
- Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925 .
- Mommsen, Theodore. History of Rome. Online version in Classic Literature Library.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
