עזרה:משבר הקורונה/זכויות עובדים

1. תבנית:Corhelp/1

2. תבנית:Corhelp/2

3. תבנית:Corhelp/3

4. תבנית:Corhelp/4

5. תבנית:Corhelp/5

6. תבנית:Corhelp/6

דף זה מרכז סוגיות עיקריות בנושא זכויות עובדים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, המידע בדף מתעדכן באופן רציף. מומלץ להיכנס אליו מדי יום.
אם הנכם עצמאים או פרילנסרים אך אינכם מעסיקים עובדים, היכנסו למדריך המיוחד לעצמאים ופרילנסרים

ראו שאלות ותשובות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (זרוע העבודה)

טפסים להורדה

• תעודת מחלה גורפת + הצהרה
• טופס בקשה לקבלת היתר להוצאת עובדים המוגנים בהתאם לחוק עבודת נשים לחופשה ללא תשלום בעקבות התפשטות וירוס הקורונה בכפוף לחוק עבודת נשים

יומן עדכונים

• 22.03.2020: עדכון תקנות החירום החדשות המגבילות את מספר העובדים המותר
• 22.03.2020: עדכון תקנות שעת חירום המגבילות הפעלת מקומות עבודה ויציאה מהבית
• 17.03.2020: עדכון הנחיות משרד העבודה לגבי מקומות עבודה
• 16.03.2020: הארכת תוקף אישורי תיאום מס משנת 2019
• 15.03.2020: הנחיות משרד הבריאות להתנהלות במקומות העבודה
• 15.03.2020: הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר

איסור התקהלות, הפעלת מקומות עבודה ויציאה מהבית

• לפי תקנות שעת חירום, החל מ-25.03.2020 בשעה 17:00 ועד 29.03.2020, חל איסור לצאת מהבית אלא לשם אחד מהצרכים הבאים:
  • מקום העבודה שמותר לעבוד בו בתקופת החירום
  • הצטיידות במזון, תרופות ומוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים
  • שירות רפואי
  • תרומת דם
  • הפגנה
  • הליך משפטי
  • הגעה לכנסת
  • טיפול רווחה
  • יציאה ממקום מגורים, של אדם אחד או של אנשים הגרים באותו מקום, לזמן קצר עד 100 מטרים ממקום המגורים
  • יציאה לחתונה, להלוויה או לברית
  • יציאה לתפילה במקום פתוח בלבד בסמוך למקום מגורים, וכן יציאת אישה לטבילה במקווה נשים הפועל כחוק ובלבד שתיאמה מראש את מועד הגעתה
  • יציאה לפעילות חינוך בלתי פורמאלי לילדים של עובדים חיוניים, פנימיות לנוער בלי עורף משפחתי, מרכזי חירום לילדים ונוער בסיכון או מוסדות חינוך שאושרו על ידי שר הבריאות
  • העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני וכן העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לשם אחד הצרכים הנ"ל ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו
  • יציאה לצורך סיוע רפואי לאדם אחר או סיוע לאדם עם קושי או מצוקה הדורשים סיוע
  • כל צורך חיוני אחר.

לדוגמה:

• מותר לאינסטלטור להגיע לביתו של אדם אחר לצורך תיקון סתימה בשירותים או לצורך טיפול בהצפה או בבעיה אחרת באספקת המים.
• מותר לקרוב משפחה, לשכן,לחבר או לאיש מקצוע (כגון חשמלאי) להגיע לביתו של אדם אחר כדי לסייע לו להרים את המפסק החשמלי בארון החשמל ש"קפץ" עקב קצר חשמלי.

• אסור לשהות בחוף ים ובגן ציבורי, אלא אם הם במרחק של פחות מ-100 מטרים ממקום המגורים.
• אסור לשהות בגן שעשועים.

נסיעה ברכב ובמונית

• נסיעה ברכב מותרת לשם אחד הצרכים שמותרים ושפורטו לעיל בלבד, לכל היותר ל-2 אנשים יחד מלבד במקרה שבו יש צורך חיוני ביותר מ-2 נוסעים.

לדוגמה: בהסעת קטין חולה לטיפול רפואי, מותר שיהיה ברכב אדם מלווה נוסף מלבד הנהג.

• נסיעה במונית מותרת לנוסע אחד בלבד (מלבד הנהג). למרות זאת במקרים הבאים מותר להסיע נוסע נוסף שמשמש כמלווה לנוסע הראשון ובתנאי שהנוסעים יושבים במושב האחורי, וחלונות המונית פתוחים:
  • הסעת אדם לצורך רפואי
  • הסעת אדם לצורך טיפול רווחה
  • הסעת ילדים של עובדים חיוניים למקום שמפעיל עבורם מסגרת חינוך בלתי פורמאלי
  • הסעת נער אל פנימיה שמיועדת לנוער בלי עורף משפחתי
  • הסעת ילד או נער אל מרכז חירום לילדים ונוער בסיכון
  • הסעת ילד או נער למוסד חינוך שאושר על ידי שר הבריאות כמוסד שרשאי להמשיך לפעול בתקופת החירום
  • העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני
  • העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לשם אחד הצרכים הנ"ל ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו

איזה עסקים מותר להפעיל?

• אסור להפעיל:
  • דוכנים בשוק
  • מקומות בילוי כמו: פאב, מועדון, אולם אירועים, פארק שעשועים, לונה פארק, גני שעשועים או מתקני שעשועים, קולנוע, תיאטרון, מקום תרבות, גן חיות, ספארי, פינת חי, בריכה, חדר כושר, ספריה, מוזיאון.
  • אתרי תיירות כמו: שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת, רכב וכלי שיט ציבורי.
  • טיפול אלטרנטיבי וכל עסק לטיפול שאינו רפואי.
  • חנויות בקניונים, מלבד מקום למכירת מזון, בתי אוכל שמוכרים מזון לצריכה מחוץ לחנות (בתנאי שהם מספקים את המזון בשירות משלוחים בלבד), בתי מרקחת וחנויות לממכר מוצרי היגיינה.
  • חנויות במרחב הציבורי (שאינן בתוך קניון), מלבד החנויות הבאות:
    • מותר להפעיל בתי אוכל שמוכרים מזון לצריכה מחוץ לחנות, בתנאי שהאספקה היא באמצעות שירותי משלוחים בלבד.
    • מותר להפעיל חנויות לממכר מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מוצרי תקשורת ושירותים רפואיים, בתנאי שהאספקה ללקוח היא באמצעות שירותי משלוחים בלבד ובתנאי שהחנות אינה בתוך קניון.
    • מותר להפעיל מכוני אופטיקה שלא בתוך קניון, וכן בתי מרקחת, חנויות למכירת מזון (מכולת, סופרמרקט, חנות פירות וירקות וכו') או חנות לממכר מוצרי היגיינה, גם אם חנויות אלה נמצאות בתוך קניון וגם אם הן מחוץ לקניון, בתנאי שמקומות אלה מקפידים על הכללים הבאים:
      1. מרחק של 2 מטרים בין האנשים (מלבד אנשים שגרים יחד). יש לסמן מקומות לעמידה באזורי התור, למשל: ליד הקופה.
      2. ויסות של הנכנסים והשוהים בו זמנית, כדי למנוע צפיפות בתוך החנות או העסק.
      3. מספר הלקוחות המקסימלי בכל רגע נתון יהיה 4 לקוחות לכל קופה רושמת.

שירותי משלוחים

• מותר להפעיל שירותי משלוחים של המוצרים הבאים בלבד:
  • מוצרים ממכירה בחנות מקוונת באמצעות טלפון או האינטרנט
  • משלוחים של מזון מבתי אוכל
  • משלוחים של מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, שירותי תקשורת או שירותים רפואיים ועיתונים גם מחנויות שאינן מקוונות.

שימו לב: בשירותי משלוחים לבית מגורים צריכים להניח את המשלוח בפתח הבית ולא להיכנס פנימה.

• שירותי משלוחים אחרים שלא פורטו למעלה, אסורים.
• מותר להפעיל שירותי הובלה ובלדרות שאינם לבית לקוח, לרבות הובלת חומרי גלם, ציוד ואספקה.

כללי בטיחות במקומות עבודה שממשיכים לפעול

• במקומות עבודה ועסקים שמותר להפעיל כמפורט לעיל, וכן במקומות עבודה שאינם במרחב הציבורי (למשל, מקומות עבודה משרדיים) ואשר פעילותם לא נאסרה, חובה על המעסיק לוודא כי:
  1. בכניסה למקום העבודה תוצב עמדה למדידת חום לנכנסים למקום באמצעי שאינו פולשני;
  2. לא תותר כניסת אדם עם חום גוף העולה על 38 מעלות צלזיוס;
  3. נשמר מרחק של לפחות 2 מטרים בין אדם לאדם;
  4. מספר העובדים שנוכחים במקום העבודה לא יעלה על מספר העובדים המקסימלי המותר, כפי שמפורט בפסקה הבאה.

מספר העובדים המקסימלי שרשאים לשהות במקום העבודה

• החל מ-22.03.2020, המספר המקסימלי של עובדים שרשאים לשהות במקום עבודה (שאותו מותר להפעיל) הוא 10 עובדים או 30% ממספר העובדים המועסקים במקום העבודה - לפי הגבוה מביניהם.
• חובתו של המעסיק למנוע כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית.

• עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות הללו, לא יגיע למקום העבודה.
• אם מקום העבודה כולל מספר מבנים, חובת המעסיק לפעול, ככל האפשר, לפריסת העובדים (ששהייתם בעבודה מותרת) בין המבנים השונים, באופן שיצמצם ככל האפשר את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו.
• התקנות מפרטות רשימה של גופים (ברובם ציבוריים) שבהם מותר למספר רב יותר של עובדים לשהות בו זמנית במקום עבודה, בכפוף לכך שהמעסיק צמצמם ככל האפשר מספר זה ובמקרים מסוימים בכפוך לאישור מוקדם גורף של נציב שירות המדינה או מנכ"ל המשרד הממשלתי שהוגדר בחוק, ובכפוף לכך שהמנכ"ל של אותו גוף, אישר באופן ספציפי לגבי כל עובד שעבודת העובד חיונית לפעילות השוטפת של אותו גוף.
• ההגבלות החדשות (על מספר העובדים המקסימלי) לא חלות על מקומות העבודה הבאים:
  • מפעל למתן שירותים קיומיים שאינו חברה ממשלתית או תאגיד. מפעל לשירותים קיומיים הוא מפעל שאושר ע"י שר העבודה בצו מיוחד, ועוסק באספקת מים, מזון או חשמל, שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר, שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח מסוים שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת, שירות שלדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסיה, או שירות שלדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
  • מקומות עבודה העוסקים בתחומי פעילות המפורטים בתוספת לתקנות, ובלבד שאותם מקומות צמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית. לרשימת תחומי העיסוק שאינם כפופים לתקנות החירום ראו כאן (בטבלה המופיעה בעמ' 826).

שימו לב: חופשה כפויה בשירות המדינה ובמגזר הציבורי:
לפי תקנות שעת חירום, עובדים מסוימים במגזר הציבורי יצאו לחופשה החל מ-19.03.2020 ועד 16.04.2020 רק עובדים שהוגדרו כחיוניים יישארו בעבודה בכפוף למכסות העובדים המותרות כפי שפורט לעיל.

הנחיות משרד הבריאות

• משרד הבריאות מנחה את מקומות העבודה, שרשאים לפעול, להיערך להמשך העברת עבודה מהבית, ניהול ישיבות מרחוק באמצעות שיחות ועידה.
• במקומות שבהם יש קבלת קהל - יש להנחות את הפונים ליצור קשר באמצעות הטלפון או אמצעים מקוונים אחרים ולא להגיע מבלי שנערך בירור האם אכן יש צורך בהגעתם. קבלת קהל תהיה רק במקרים חיוניים תוך הקפדה על שאר הכללים המפורטים בפסקה זו.
• יש להקפיד על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות והמתארים בהם העובדים נמצאים.
• יש למדוד חום טרם היציאה לעבודה. במידה שיש חום או סימני תחלואה נשימתית אין להגיע לעבודה ויש להקפיד על כללי הבידוד בבית.
• יש להימנע ככל הניתן מנסיעה בתחבורה ציבורית. בנסיעה ברכב פרטי יש לנסוע אדם אחד ברכב בלבד או בני משפחה מאותו משק בית, למעט בעת צורך בליווי חיוני כגון פינוי לטיפול רפואי שאינו דחוף.
• יש לרחוץ ידיים בכניסה וביציאה לעבודה, וכן אחת ל-3 שעות לכל היותר.
• יש להשתדל ככל הניתן שלא לגעת באף ובפה, ולרחוץ ידיים לאחר מגע מסוג זה.
• יש לפזר טישו / נייר טואלט בזמינות קרובה לכל העובדים.
• יש להעמיד עמדות לחיטוי ידיים זמינות לקהל ולעובדים.
• יש לנקות את המשטחים לעתים תכופות. ההמלצה היא לנקות ולחטא משטחים באמצעות חומרי חיטוי על בסיס אלכוהול 70% או על בסיס תמיסת כלור (אקונומיקה ביתית).
• בינתיים מותר למקומות עבודה לפעול כל עוד אין התקהלות של יותר מ-10 אנשים וקיימת הקפדה על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות והמתארים בהם העובדים נמצאים. למידע נוסף ראו האתר הייעודי למחלת הקורונה באתר משרד הבריאות.

שימו לב: משרד הבריאות מעדכן את הנחיותיו בנוגע ליציאה מהבית, ומבקש מהציבור לצאת מהבית רק לצרכים חיוניים, כמו חתונה, טיפול רפואי עזרה לקשישים, הפגנות, הליך משפטי וכיו"ב. בכל מקרה יש להקפיד על שאר ההנחיות, כולל הקפדה על מרחק של 2 מטרים מאנשים אחרים ומניעת הימצאות של יותר מ-10 אנשים בחדר אחד. למידע נוסף ראו פרסום בדף הפיסבוק של משרד הבריאות.

• לרשימת הנחיות בשגרה החדשה ראו הנחיות לשגרה החדשה באתר הייעודי של משרד הבריאות.

הארכת תוקף של תיאומי מס משנת 2019

• רשות המסים הודיעה כי תוקף אישורי תיאום מס של שנת 2019 יהיו תקפים עד משכורת חודש מאי 2020.

עובדים שהם או ילדיהם נמצאים בבידוד

• עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף הקורונה נחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה, ועל המעסיק לשלם לו דמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו.
• עובד שנדרש להישאר עם ילדו בשל חובת בידוד של ילדו, יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה עקב מחלה ילד, שהוא זכאי להם על פי הדין.
• אם אין ברשות העובד מספיק ימי מחלה צבורים, ניתן לנכות את ימי ההיעדרות משכרו (כלומר, הוא לא יקבל שכר עבור ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שברשותו).
• העובד לא צריך להציג אישור מחלה. במקום זאת על העובד להציג למעסיק את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות ולחתום על ההצהרה על היעדרותו. אם הסיבה לבידוד היא שהעובד שהה במדינות מסוימות, עליו לצרף גם אישור על מועד עזיבתו את אותן מדינות.
• איסורים
  • אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל הבידוד (גם אם אין לו מספיק ימי מחלה).
  • אסור לדרוש מעובד הנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה.
  • אסור לאפשר לעובד שנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה גם אם הוא מעוניין בכך.

שימו לב: עובד אינו זכאי לנצל את ימי המחלה שלו לצורך השגחה/טיפול בבן משפחה שנמצא בבידוד (אלא אם כן זה ילדו של העובד), שכן לא מדובר במחלה של אותו אדם. הזכאות לימי מחלה עקב מחלת הורה או מחלת בן/בת הזוג מותנית בכך שהם הפכו תלויים לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות עקב מחלתם.

חופשה כפויה על חשבון ימי החופשה השנתית

• מעסיק רשאי להחליט מתי העובד יצא לחופשה וינצל את ימי החופש שלו.
• כמו כן רשאי המעסיק לקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה מרוכזת (כפויה).
• לפיכך מותר למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה בתקופה זו, וזאת בתנאי שיש לעובד מספיק ימי חופשה צבורה.
• אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר.
• על המעסיק לתת התראה מראש על היציאה המתוכננת לחופשה, ואם מדובר בחופשה של שבוע או יותר, יש להודיע עליה לעובד שבועיים מראש.
• למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

שימו לב:

הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר של עובדים

• מעסיק רשאי בהסכמת העובד להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, על-מנת לחסוך בעלויות ההעסקה.
• עם זאת, הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לאותן זכויות של עובד מפוטר, כגון: פיצויי פיטורים (למרות שלא פוטר), המשך העסקה בשכר מלא במשך תקופת ההודעה המוקדמת ושאר התשלומים המשולמים בסיום העבודה, כמו: פדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל.
• להפחתת השכר עשויות להיות השלכות על הזכויות הפנסיוניות של העובד וזכויותיו במוסד לביטוח לאומי.
• למידע נוסף ראו הפחתת שכר או הפחתת היקף משרה של עובד בשל התפשטות נגיף קורונה.

שימו לב:

• מקבלי הבטחת הכנסה שעובדים בשכר נמוך ונאלצו לצמצם או להפסיק את עבודתם בשל משבר הקורונה, ימשיכו לקבל קצבה עבור החודשים מרץ ואפריל 2020.
• למידע ועדכונים נוספים ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת)

• מותר למעסיק להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
• אם מדובר בעובדת בהריון, הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד המקבל ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים (קיים טופס מיוחד לבקשות היתר לפי חוק עבודת נשים להיתר פגיעה בהיקף משרה ושכר (חופשה ללא תשלום- חל"ת) המוגשות בעקבות הנחיות/השלכות התפשטות נגיף הקורונה).
• עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום של 30 יום או יותר החל מה-01.03.2020 בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, למרות שלא פוטרו.
• עובדים אלה יוכלו לבצע רישום ראשוני ללשכת התעסוקה באופן מקוון (באינטרנט).
  • בשל העומס באתר, ייתכן שיהיה צורך במספר ניסיונות.
  • מי שיירשם עד 26.03.2020 ייחשב כאילו נרשם ב-15.03.2020.
  • יש לעקוב אחרי ההנחיות המעודכנות בנושא הרישום וחובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה באתר שירות התעסוקה.

שימו לב: העובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיעמדו בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מתחת ל-67 (עובדים מבוגרים יותר יכולים לבדוק את זכאותם לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק).

• למי שעובד אצל 2 מעסיקים והגיש תביעה לדמי אבטלה אחרי שמעסיק אחד הוציא אותו לחל"ת, ינוכו מדמי האבטלה שהוא זכאי להם ההכנסות מהעבודה שהוא ממשיך לעבוד בה.
• במהלך החל"ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם.
• תשלומי ביטוח לאומי לעובדים בחל"ת:
  • על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה (אם העובד מקבל דמי אבטלה במהלך חודשים אלה, ינוכו דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה, והמעסיק לא צריך לשלמם בעצמו).
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בסך 6.57% משכר המינימום, (נכון להיום).
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובדים שהו בחופשה. אם הם עבדו בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרם.

לדוגמה:

• מעסיק הוציא את העובדים לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי (שכן בחודש מרץ הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, ממשכורת חודש מרץ הוא ינכה את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
• אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה, מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.
• ביטוח פנסיוני וקרנות השתלמות
  • המעסיק אינו צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרנות השתלמות של העובדים עבור הימים שבהם שהו בחל"ת.
  • חשוב להבהיר לעובדים כי הפסקת ההפרשות השוטפות לקרן הפנסיה או לביטוח מנהלים עלולה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של המבוטח, ובמיוחד בכיסוי הביטוחי, דבר שיכול להשאיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי ואף להקשות או למנוע ממנו לרכוש ביטוח כזה בעתיד.

שימו לב: עובד יכול לשמור על הזכויות שצבר, גם אם הופסקה עבודתו והופסקו ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני, וזאת באמצעות הסדר ריסק בביטוח פנסיוני או באמצעות הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.

• חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה
  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
    • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
    • כשמדובר בחופשה כפויה שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה. הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים .
  • עובד שחלה במהלך החל"ת-
    • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.
• למידע נוסף ראו:
  • מידע לעובד שיצא לחופשה ללא תשלום בשל התפשטות נגיף קורונה
  • דמי אבטלה לעובדים הנאלצים לצאת לחופשה ללא תשלום בשל צמצומים עקב נגיף קורונה
  • חופשה ללא תשלום

אי שיבוץ עובד למשמרת

• מקומות עבודה מסוימים שבהם משובצים העובדים למשמרות ולפי זה נקבע שכרם, מעדיפים שלא לפטר את העובדים ולא להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, אלא פשוט לא משבצים את העובדים למשמרות בלי לנקוב בתאריך שבו ישובצו לעבודה.

לדוגמה:מלצרים שמועסקים בימים שאינם קבועים.

• מעסיק שמחליט לא לשבץ עובד למשמרות לתקופה ארוכה או לתקופה בלתי מוגבלת יכול להיחשב כמי שמפר את חוזה העבודה או כמי שגרם להרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד, ולפיכך העובד יכול להתפטר מהעבודה ולהיחשב כמי שפוטר.
• המשמעות היא שהעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים למרות שלא פוטר, ויוכל להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה ללא צורך בתקופת המתנה של 3 חודשים, וזאת בתנאי שיוכיח ללשכת התעסוקה את נסיבות התפטרותו, ויעמוד בשאר תנאי הזכאות לדמי אבטלה.
• על העובד להתריע בפני המעסיק ולאפשר לו לשנות את התנהלותו, ואם הדבר לא צולח, הוא רשאי להתפטר על ידי מתן הודעה מראש (אלא אם ברור שהמעסיק לא מתכוון לשבץ אותו למשמרת ואז ניתן להתפטר ללא הודעה מראש), ולקבל את כל הזכויות של עובד מפוטר: פדיון ימי החופשה שלא ניצל, פדיון דמי הבראה (אם צבר ותק של שנה לפחות), משכורת נוספת עבור תקופת ההודעה המוקדמת ועוד.

פיטורים

• מעסיק שבוחר לפטר עובדים חייב לערוך להם שימוע לפני הפיטורים ורק לאחר מכן לקבל החלטה סופית.
• אם החליט לאחר השימוע לפטר את העובדים:
  • עליו לתת להם הודעה מראש לפני כניסת הפיטורים לתוקף, ועד אז להמשיך ולהעסיק אותם. אורך תקופה זו משתנה בהתאם לוותק של העובד.
  • המעסיק יכול לפטר אותם לאלתר אך לשלם להם פיצוי בגובה השכר שהיו מקבלים אילו המשיכו לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

שימו לב: ניתן להיעזר בסיוע שניתן מטעם שירות התעסוקה למעסיקים בליווי עובדיהם בתהליך הפיטורין.

• עם סיום עבודתו יש לשלם לעובד את התשלומים הבאים:
  • משכורתו האחרונה של העובד.
  • שווי ימי החופשה שהעובד צבר ולא ניצל.
  • דמי הבראה לעובד עם ותק מעל שנה, לתקופה שטרם שולמו לו עבורה דמי הבראה.
  • תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויי פיטורים.
• איסורים:
  • אסור לפטר עובד בתקופה שבה הוא מקבל דמי מחלה, כולל עובד השוהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה.
  • אסור לפטר כלל עובדת או עובד בחופשת לידה, ולא ניתן לקבל אישור לפיטורים ממשרד העבודה.
  • אסור לפטר עובד הנמצא בשירות מילואים ובמקרים מסוימים גם לאחר חזרתו מהשירות.
• במקרים של הריון, טיפולי הפריה או אימוץ:
  • אסור לפטר אישה בהריון אם היא מועסקת לפחות 6 חודשים אצל מעסיק, ואסור לפגוע בתנאי העסקתה בתקופת ההריון ובמהלך 60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה אלא אם ניתן לכך היתר.
  • באופן דומה אסור לפטר עובדים במהלך טיפולי פוריות או בהליכי אימוץ.
  • יש אפשרות לבקש היתר ממשרד העבודה לפיטורים חריגים אלה.

הורים לילדים עם מוגבלויות ועובדים עם מוגבלויות

• הורה לילד עם מוגבלויות, שאינו שוהה בעת הזו במסגרת חינוכית וזקוק להשגחה, טיפול וסיוע מחמת מוגבלותו, יהיה זכאי ל-18 ימי היעדרות מעבודתו (אם לא הוצא לחופשה ללא תשלום) לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים שברשותו, ובנוסף יהיה זכאי להיעדר מהעבודה 52 שעות בשנה ללא ניכוי מהשכר.
  • זכות זו ניתנה להורה לילד עם מוגבלויות העובד שנה לפחות באותו מקום עבודה.
  • במקרים מסוימים העובד רשאי להיעדר 36 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים, ובנוסף 104 שעות ללא ניכוי מהשכר .
  • הורה לילד עם מוגבלות הנעדר מעבודתו לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו החל מהיום הראשון להיעדרותו.
• אסור לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום אנשים עם מוגבליות או הורים לילדים עם מוגבלויות, אם הסיבה לכך היא היות העובד אדם עם מוגבלויות או היותו הורה לילד עם מוגבלויות.
• למידע נוסף ראו:
  • נגיף הקורונה מידע נגיש לציבור: מידע לעובדים ומעסיקים באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.