עזיז ביי
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות |
עזיז ביי (בערבית: عزيز بك, תעתיק מדויק: עזיז בכ) היה מפקד המודיעין הצבאי של האימפריה העות'מאנית בלבנט בזמן מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
עזיז ביי נולד ברומליה (כיום יוון) בשנת 1883. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למנהל באיסטנבול עבד כעיתונאי אך במהרה עבר לתפקידים פקידותיים בכירים בגליפולי, אדירנה ובסמסון. עזיז בק הגיע לתחום המודיעין בזכות היכרותו עם דר' נאט'ם פאשה (לימים שר הצבא), נאט'ם פאשה מינה את עזיז ביי לחקור את מעורבותו של הסולטאן עבדול חמיד השני (שהיה מנהיג בשם בלבד מאז מהפכת הטורקים הצעירים) בניסיון להפיכת-נגד כושלת נגד המשטר המהפכני. בעקבות החקירה הוחלט שנוכחותו של הסולטאן המודח בבירה איסטנבול מסכנת את יציבות השלטון לכן הוחלט להדיחו רשמית והגלותו מן הבירה. בתפקידו כאיש מודיעין פנים המשיך לעקוב אחרי פעילות הסולטאן המודח ואף לסכל מזימה להפיכת-נגד ביוזמת אנשיו.
עזיז ביי עקב אחרי פעילים ערבים שביקשו להגדיל את השלטון העצמי בלבנט, ביניהם שארל דבאס (לימים נשיא לבנון) ושאפיק אלחמיד שחשף במכתב לצרפת את שלל הארגונים בהם צרפת מעורבת. עזיז ביי גם ריכז מודיעין על ארגוני מהגרים סורים ולבנוניים הפועלים במצרים (שהיה אז תחת שלטון בריטי בפועל). בראשית 1914 מונה עזיז בק למפקד משטרת איסטנבול ובתפקידו חשף מזימה להתנקש בחייו של שר הפנים טלעת פאשה.
בחודשים הראשונים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה עזיז ביי לראש המודיעין של הארמייה הרביעית בפיקודו של אחמד ג'מאל פאשה- היחידה הצבאית שהגנה על הלבנט והחיג'אז בפני הצבא הבריטי. בתפקידו עסק בחשיפת מרגלים וניטרול רשתות ריגול ברחבי הלבנט. גורמי הריגול נגד המאמץ המלחמתי העות'מאני היו ערבים לאומנים ששאפו לעצמאות ערבית, מיסיונרים מרונים שביקשו לקדם את האינטרסים של צרפת בלבנון ויהודים שביקשו להיעזר בבריטניה לקידום הציונות (כדוגמת פעילי ניל"י). בזיכרונותיו מפרט עזיז ביי את דרך איסוף המודיעין והחקירות בהם השתתף. המרגלים אותם חשף עונו קשות על מנת שיסגירו את חבריהם ולאחר מכן נשפטו בבית משפט צבאי בעיירה הלבנונית עלייה ובמקרים רבים הוצאו להורג בדמשק או בעיירה עלייה עצמה.
אנשיו של עזיז ביי חשפו מרגלים רבים בהם את רשת הריגול של ניל"י, מרגלים שהופעלו על ידי המודיעין הבריטי בפיקודו של לורנס איש ערב ומרגלים מרונים שריגלו למען צרפת.
עם עזיבתו של ג'מאל פאשה את הלבנט בסוף 1917 והמפלות הרבות בשדה הקרב עזב גם עזיז ביי את הלבנט וחזר לאיסטנבול, שם מונה לראש שרות מודיעין הפנים של האימפריה העות'מאנית. בין פעולותיו בתפקיד זה נסיעה לברן שבשווייץ למטרת דיון חילופי שבויים. בשנת 1918 מונה עזיז ביי למזכיר הוועד לאיחוד וקידמה (אתחאד ותרקי)- הפלג העיקרי בממשל הטורקי. עם תבוסת האימפריה העות'מאנית, וזמן קצר לפני כיבוש איסטנבול על ידי הבריטים, נמלט עזיז ביי מן הבירה ואיתו כספים וארכיון האגודה. בק הגיע לשווייץ ושם קיבל מקלט מדיני. בשנת 1922 נפגש עזיז ביי עם ג'אמל פאשה בברלין, ג'אמל הציע לעזיז ביי להצטרף אליו להמשך המלחמה בבריטים באפגניסטן, לשם גלה ג'אמל, אך עזיז ביי סרב. בק חזר לטורקיה בסוף 1922 במטרה להשתלב במשטר החדש בראשותו של אתאתורכ אך עברו כנאמן פלג "אגודת האיחוד והקידמה" החשידו אותו בעיני המשטר החדש שביקש להרחיק אותו ממוקדי הכוח. עם חזרתו נשלח עזיז ביי לתימן כנציג דיפלומטי, ולאחר חזרתו במאי 1923 מונה כואלי איזמיר. בינואר 1924, בעקבות ביקור של אתאתורק במחוז, התפטר עזיז ביי מתפקידו. בשנת 1927 נבחר בק לפרלמנט הטורקי כנציג מחוז ארזורום.
זיכרונותיו של עזיז ביי
עזיז ביי הוציא לאור את זיכרונותיו במספר שלבים; בשנת 1932 פרסם עזיז ביי את זיכרונותיו בעיתון הלבנוני "אלאחראר" בתרגומו לערבית של פואד מידאני. הפרסום כלל זיכרונות ממהפכת-הנגד הכושלת של 1909 ועד לעזיבתו את הלבנט בסוף 1917. הזיכרונות קובצו לספר בשנת 1933 בשם "סוריה ולבנון במלחמת העולם- מודיעין וריגול באימפריה העות'מאנית". הזיכרונות זכו לתגובות רבות מקהל הקוראים שתיקן והוסיף פרטים על הגרסה המקורית. בשנת 1936 פרסם עזיז ביי את זיכרונותיו מחדש בעיתון "צות אלאחראר", שוב בתרגומו של פואד מידאני ובשנת 1937 פרסם את סיפרו המתוקן "מודיעין וריגול בלבנון סוריה ופלסטין במלחמת העולם". ספר זה מספר על פעולת המודיעין העות'מאני ממעקב אחרי התנועה הסורית הלאומית ועד תום מלחמת העולם הראשונה. בניגוד לספר הראשון, הספר השני אינו אישי ואינו מתרכז במחבר, בנוסף הוא בנוי הן על ציר הזמן והן על סוג רשת הריגול (מבחין בין מרגלים יהודים לערבים) ולא כאסופה של טורי עיתון.
ספריו של עזיז ביי הם במקרים רבים המקור היחידי למידע היסטורי רב-ערך על פרשיות ריגול בשנות מלחמת העולם הראשונה. אמינות זיכרונותיו של עזיז ביי אינה תמיד מושלמת, ניתן לייחס אמינות גבוהה למידע בקשר לפעילות אנשי המודיעין במשטרה, בצבא ובז'נדרמריה, אך לעיתים המידע שהיה בידי עזיז ביי בקשר לפעולות המרגלים עצמם אינו מתיישב עם דיווחים ממקורות אחרים.
סיפרו השני של עזיז ביי "מודיעין וריגול בלבנון סוריה וארץ ישראל" תורגם לעברית ופורש על ידי פרופסור אליעזר טאובר בשנת 1991.
24724644עזיז ביי