עווינאת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עווינאת
תצלום לוויין של הר עווינאת
תצלום לוויין של הר עווינאת
מידע כללי
גובה 1,934 מ
קואורדינטות 21°55′N 24°59′E / 21.917°N 24.983°E / 21.917; 24.983
נופי הר עווינאת

הר עֻווינאתערבית: جبل العوينات; תעתיק מערבית: ג'בל אל-עֻוֵינאת[1]) הוא גוש הררי במפגש הגבולות מצרים לוב וסודאן (רובו בשטחה של לוב). סביבת ההר עשירה באתרים של אמנות סלע.

גאוגרפיה וגאולוגיה

הר עווינאת מתנשא מעל רמות אבן החול של גילף כביר שלצפונו, ופסגתו, שהיא הגבוהה ביותר בסהרה המזרחית, מגיעה לרום 1,934 מ'. הפסגה מצויה כיום בגבולות לוב. מבחינה גאולוגית[2] מהווה הר עווינאת במערבו מחדר של סלעי גרניט, שנחשף בתהליכי סחיפה ונותר בנוף כהר בדד (הר מִשְאָר) בצורת טבעות של רכסים קונצנטריים בקוטר כ-25 ק"מ. חלקו המזרחי של הר עווינאת בנוי אבני חול ונופו רמתי. הר עווינאת נהנה ממקורות מים ומכאן שמו – "הר של מעיינות קטנים". בצפון-צפון-מערבו של הר עווינאת, בגבולות לוב, מתנשא גוש הררי דומה במבנהו – הר אַרקַנוּ (אנ').

גילוי וסקר

הר עווינאת התגלה ב-1923 במסעו של אחמד חסנין מאל-כופרה לדארפור.[3] חסנין דיווח בין היתר על מציאוּת ציורי סלע ואף הביא עמו תצלומים שעשה, אך לא סקר את הר עווינאת במלואו. ב-1926 הגיע לאזור הנסיך המצרי כמאל אל-דין חוסיין (אנ') ובשובו פרסם דוח מדעי ראשון על ציורי הסלע שמצא. בשנות ה-30 פקדו את עווינאת כמה וכמה משלחות חוקרים, בהן אלה של הבריטי רלף בגנולד (שזכרו כוּבד בקריאת אחד הרכסים על שמו) ושל אלמאשי וקלייטון (אנ').[4] ב-1933 הגיעה לעווינאת משלחת מיפוי איטלקית בראשות מארקֶזי (Marchesi),[5] שסימן את פסגת ההר בגל אבנים (לצד גל האבנים שהעמיד שם בגנולד כשנה לפני כן) ורשם אותה במפות כ-"Cima Italia". במרוצת מלחמת העולם השנייה הושהה המחקר באזור והתחדש רק עשרות שנים אחרי כן. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 פועלת במקום ברציפות משלחת של מכון היינריך בארת (Heinrich Barth Institut) מאוניברסיטת קלן. ההר וסביבתו מהווים כיום מוקד לתיירות מדברית, והם נתונים בסכנת השחתה של אתרי אמנות הסלע.

ציורי סלע בעווינאת
חרותות סלע בעווינאת

אמנות סלע

בסלעי הגרניט של עווינאת נמצאו ציורים (פטרוגליפים), ואילו על אבני החול שבוואדיות וברמות שבמזרח ההר – חרותות (פטרוגרפים). באלפי הציורים והחרותות מתוארים אריות, ג'יראפות, יענים, אנטילופות ואפילו בקר. בעלי החיים האופייניים לסוואנה האפריקאית, כגון הג'ירפה וחלק ממיני האנטילופות, מצביעים על תנאים אקולוגיים שונים מתנאי המדבר השוררים בהווה.

הר עווינאת, שכונה "מוזיאון של אמנות סלע", נכלל מאז 2007 ב"פארק לאומי גילף כביר" של מצרים[6] ונמצא בתהליך אכרזתו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו,[7] גם בשל קיום מיני חי וצומח שסביבת המדבר הצחיח מעבר להר זרה להם. ההר מוגדר כ"נוף תרבות חוצה גבולות" (Transboundary Cultural Landscape) והאכרזה תלויה בשיתוף הפעולה של המדינות שההר משתרע בשטחן ובוויתור על ריבונות בלעדית שלהן בחלקיו.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עווינאת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בשפות אירופה מופיע שם ההר בכתיבים שונים: Al Awaynat, Auenat, Ouenat, Ouinat, Owainat, Oweinat, Uwaynat, Uweinat
  2. ^ פרטי המבנה הגאולוגי של הר עווינאת (באנגלית)
  3. ^ אחת הרמות במזרח ההר נקראת על שמו – רמת חסנין
  4. ^ אלמאשי וקלייטון מופיעים בשמות בדויים בעלילת "הפצוע האנגלי"
  5. ^ משלחת המיפוי האיטלקית פעלה באזור במסגרת מאמצי ההשתלטות של איטליה על מדבר לוב, שגבולותיו באותם ימים עדיין לא הותוו באורח מוסכם
  6. ^ יחד עם "ים החולות הגדול" ועם רמות גילף כביר שמצפונו
  7. ^ הצעת תוכנית לאכרזת עווינאת כאתר מורשת עולמית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23711683עווינאת