ועד בכלל
בעת הצגה של טווח, בצורה "מ... עד ...", הביטוי "ועד בכלל" בא להסיר ספק ולהדגיש שגם קצהו של הטווח נכלל בטווח המתואר. מילולית מציין המושג שהסיום של הטווח, החלק של ה'עד', אף הוא נמצא בתוך הכלל (=הטווח).
לדוגמה, בתיאור "קבלת קהל מיום ראשון עד יום שלישי ועד בכלל", מדגישות המילים "ועד בכלל" כי גם ביום שלישי מתקיימת קבלת קהל. המקביל המתמטי לביטוי "ועד בכלל" הוא קטע סגור.
במקומות אחדים בתלמוד הבבלי מתפרשת מחלוקת בין חכמים כמבוססת על פרשנויות שונות שלהם למילה "עד" במקרא. דוגמה למחלוקת כזו היא בנוגע לתקופה בה נזיר מחויב לנהוג במנהגי נזירותו:
אין גידול שער פחות משלשים, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר "עד מלאת הימים" אי אלו הן ימים שצריכין למלאות, הוי אומר שלשים. מאי לאו, רב מתנא דאמר כרבי יאשיה, ובר פדא דאמר כרבי יונתן? אמר לך רב מתנא: כולי עלמא שלשים בעינן, והכא בעד ועד בכלל פליגי; רבי יאשיה סבר "עד" ולא עד בכלל, ורבי יונתן סבר "עד" ועד בכלל.
סעיף 8 לחוק הפרשנות קובע כי ”הביטוי "עד ..." לעניין זמן או לעניין מובאה – משמעו עד ועד בכלל”, ובכך מייתר את הצורך להשתמש בביטוי "ועד בכלל" בחוקי מדינת ישראל. עם זאת, הביטוי מופיע בחוקים אחדים, בעיקר כאלה שחקיקתם קדמה לחקיקתו של חוק הפרשנות. בחוק לימוד חובה, למשל, נאמר: ”'ילד' פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 ועד בכלל”.
ולא עד בכלל
בעת הצגה של טווח, בצורה "מ... עד ...", הביטוי "ולא עד בכלל", בניגוד לביטוי "ועד בכלל", בא להבהיר שקצהו של הטווח אינו נכלל בטווח המתואר. מילולית מציין המושג שהסיום של הטווח, החלק של ה'עד', אינו נמצא בתוך הכלל (=הטווח). הביטוי שקול מילולית איפוא לביטוי: "ו'עד', לא בכלל".
לדוגמה, בתיאור "קבלת קהל מיום ראשון עד יום שלישי ולא עד בכלל", מבהירות המילים "ולא עד בכלל" כי ביום שלישי לא מתקיימת קבלת קהל. המקביל המתמטי לביטוי "ולא עד בכלל" הוא קטע פתוח למחצה (להבדיל מקטע סגור, ששני קצותיו נכללים בו).
קישורים חיצוניים
- עד ועד בכלל; עד ולא עד בכלל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
