עדיה מנדלסון-מעוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עדיה מנדלסון-מעוז (נולדה ב-28 בינואר 1971) היא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה, וחוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית.

ביוגרפיה

מנדלסון-מעוז נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. בת אמצעית (מבין שלושה אחים) להוריה, עפרה ואליעזר (ד"ר להנדסה אזרחית ומרצה בטכניון). לאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטת חיפה ובשנת 1994 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחוג לספרות עברית והשוואתית.

את התארים השני והשלישי השלימה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. עבודת התיזה שלה לתואר שני עסקה ביצירותיהם של אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת, ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ראובן צור.[1] עבודת הדוקטור שלה עסקה בייצוגן של בעיות מוסריות בסיפורת העברית של המאה העשרים, ונכתבה בהדרכתם של פרופ' אסא כשר ופרופ' ראובן צור.[2] בשנת 2002, לאחר סיום לימודי הדוקטורט, זכתה במלגת רוטשילד להשתלמות בתר-דוקטורט, שאותה השלימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

מנדלסון מעוז לימדה בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטת חיפה ובטכניון. בשנת 2008 התקבלה כמרצה באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך קודמה למרצה בכירה. בשנת 2015 מונתה לפרופסור חבר. מנדלסון-מעוז התארחה באוניברסיטת הרווארד, במחלקה לתרבויות המזרח הקרוב, בין השנים 2015–2016, ועם שובה לישראל מונתה לתפקיד ראשת המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות. בתפקיד זה כיהנה עד שנת 2020.

בשנת 2021 מונתה מנדלסון-מעוז לפרופסור מן המניין. כיום היא מכהנת כראשת התואר השני בלימודי תרבות, ועומדת בראש המרכז למדעי הרוח והחברה הדיגיטליים (המרח"ב הדיגיטלי) באוניברסיטה הפתוחה. ביחד עם פרופסור Oded Haklai היא עורכת את כתב העת Israel Studies Review. [3]

מנדלסון-מעוז נשואה לפרופ' שחר מעוז,[4] חבר סגל בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. אם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.

מחקר

מנדלסון-מעוז היא חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית. מחקריה עוסקים ביחסים המורכבים שבין הספרות לבין האידאולוגיה, האתיקה והמרחב. היא מתבוננת בשאלות של מרכז ושוליים ובתהליכי קנוניזציה, וחוקרת תופעות מרכזיות בפרוזה העברית העכשווית. כמו כן היא מעורבת בפרויקט מחקר המשתמש בכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים למחקר הספרות העברית.

עבודתה בתחום הספרות והאתיקה, שהתפתחה במהלך לימודי הדוקטורט, הופיעה בשנת 2009 בספר הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים.[5] ספר זה הציע לראשונה מודל, שדרכו אפשר להבין את המחשבה המוסרית בטקסטים ספרותיים. עבודתה בתחום הספרות והאתיקה הוצגה גם בכתב העת פילוסופיה (רבעון ישראלי לפילוסופיה) (אנ') (Philosophia: Philosphical Quarterly of Israel), שבו שימשה כעורכת-אורחת של גיליון מיוחד בנושא, וכתבה בו מאמר מבוא לתחום. בשנת 2010 ערכה גיליון מיוחד בנושא זה במאזניים (כתב עת).

ספרה השני ראה אור באנגלית בשנת 2014. בספר זה, Multiculturalism in Israel - Literary Perspectives,[6] מציגה מנדלסון-מעוז ארבע קבוצות שוליים ספרותיות בישראל: פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחיים, דוברי רוסית וישראלים יוצאי אתיופיה. בספר נדונות סוגיות של יחסי הכוח בשדה הספרות, יחסיות המושגים ספרות מינורית וספרות מז'ורית, שאלות של התקבלות, מעמדה של השפה ואפשרויות התרגום. מנדלסון-מעוז מציגה בו סקירות היסטוריות רחבות לצד קריאות מפורטות במבחר טקסטים מרכזיים.

במקביל לכתיבת הספר ולאחריו כתבה מנדלסון-מעוז מאמרים על עבודותיהם של סייד קשוע, שמעון אדף ורונית מטלון, וכן שלושה מאמרים חלוציים על הספרות של יוצאי אתיופיה בישראל. עבודתה בתחום זה גובשה לקורס של האוניברסיטה הפתוחה, ובשנת 2021 ראה אור ספר הקורס מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית.[7]

העיסוק בספרות ובאתיקה, והחשיפה לתהליכי קנוניזציה, לכוחו של הממסד, לכוחות האידאולוגיים ולתפיסה המרחבית של הטקסטים הספרותיים, הובילו את מנדלסון-מעוז לכתיבת הספר Borders, Territories, and Ethics – Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, שראה אור בשנת 2018.[8] בספר זה מנדלסון-מעוז חוקרת את הספרות העברית שנכתבה בין השנים 1987–2007, ומחברת בין סוגיות אתיות למרחביות כדי לבחון את השיח הספרותי והתרבותי על אודות הכיבוש והאינתיפאדה. בחלקו הראשון, הספר דן בחייל הישראלי ובסוגיות הקשורות לעימות הישראלי-פלסטיני. חלקו השני של הספר כולל דיון ביצירות העוסקות בחברה הישראלית, ובסוגיות של טרוריזם ושל טראומה. מחקר זה הוא פרי עבודה שניצניה ראו אור במבחר כתבי עת, הן בהקשרים תאורטיים – כגון דיון ביקורתי במושג האמפתיה (עם תמי עמיאל-האוזר) ודיון במושג המזל המוסרי, והן בהקשרים של ניתוח טקסטים מאת א"ב יהושע, רונית מטלון, אורלי קסטל-בלום, יצחק בן-נר ואחרים.

בשנת 2021 ראה אור בעברית הספר מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987.[9] הספר הוא תרגום ועיבוד לעברית של הספר Borders, Territories, and Ethics, אך נוסף לו פרק חדש העוסק במקומה של האנלוגיה ובאימפריאליזם מוסרי.

בשנים האחרונות מנדלסון-מעוז מובילה פרויקט מחקר העוסק ביצירתו של יורם קניוק. מחקר זה זכה במימון הקרן הלאומית למדע (ישראל), ובמסגרתו היא חוקרת את העיזבון הספרותי שהותיר אחריו קניוק, ושרובו עדיין אינו נגיש לציבור. בשנת 2018 פרסמה מנדלסון-מעוז את הספר סבון,[10] רומן גנוז שקניוק כתב בשנים 1959–1964 ולא הושלם. מנדלסון-מעוז הרכיבה את הספר מתוך טיוטות שנמצאו בעיזבון, ובאחרית הדבר לספר היא מסבירה את נסיבות כתיבתו ואת תהליך העבודה שלה על כתב היד. כעת היא שוקדת על כתיבת ספר מחקר על כלל יצירתו של קניוק.

בשנת 2020 זכתה מנדלסון-מעוז, יחד עם ד"ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר-אילן, במענק מחקר של משרד המדע בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים בנושא פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית. המחקר מפתח כלים לניתוח אוטומטי של טקסט עברי מודרני, שיאפשרו להתבונן אחרת בהיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית במאה העשרים.

פיתוח קורסים באוניברסיטה הפתוחה

מנדלסון-מעוז פיתחה ומפתחת קורסים רבים בתחום הספרות העברית והתרבות הישראלית באוניברסיטה הפתוחה. בין הבולטים שבהם:

  • עמוס עוז וא"ב יהושע – התחלות (עם פרופ' נורית גרץ)
  • זוגות מיועדים ביצירתו של עגנון (קורס מתקדם בספרות עברית)
  • ספרות ואתיקה (קורס מתקדם בספרות עברית)
  • תולדות הספרות העברית החדשה [מתנועת ההשכלה ועד אמצע המאה העשרים] (עם ד"ר צפי זבה-אלרן, ד"ר מתן חרמוני, וד"ר מי-טל נדלר)
  • מרכז או שוליים: שיח זהויות בספרות הישראלית
  • רב-תרבותיות בישראל (במסגרת התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות)

פרסומים

ספרים פרי עטה

  • הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סדרת פרשנות ותרבות, 2009.[5]
  • מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
  • מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2021.[9]
  • תולדות הספרות העברית החדשה (עם ד"ר צפי זבה-אלרן, ד"ר מתן חרמוני, וד"ר מי-טל נדלר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
  • Multiculturalism In Israel – Literary Perspectives, West Lafayette, Indiana, Purdue University Press, 2014.[6]
  • Borders, Territories, and Ethics – Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, West Lafayette, Indiana, Purdue University Press, 2018.[8]

עריכה והבאה לדפוס

מאמרים נבחרים

מנדלסון-מעוז פרסמה כ-40 מאמרים ופרקים בספרים. מבחר ממאמריה מהשנים האחרונות:

קישורים חיצוניים

הרצאות נבחרות

הערות שוליים

  1. ^ עדיה מנדלסון-מעוז, הסיפורת הפוסט-מודרניסטית כסיפורת של סיטואציות קיצוניות: עיון ביצירותיהם של אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת (בהדרכת ראובן צור), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לספרות עברית, 1995
  2. ^ עדיה מנדלסון-מעוז, ייצוג בעיות מוסריות בספרות: תיאוריה ובדיקתה לאור מבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (בהדרכת אסא כשר וראובן צור), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספר למדעי היהדות, 2002
  3. ^ ISR - Israel Studies Review
  4. ^ Shahar Maoz's homepage, אתר אישי של פרופ' שחר מעוז
  5. ^ 5.0 5.1 עדיה מנדלסון-מעוז, הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, באתר הוצאת אוניברסיטת בר אילן, סדרת פרשנות ותרבות, ‏2009
  6. ^ 6.0 6.1 Adia Mendelson-Maoz, Multiculturalism in Israel: Literary Perspectives, Purdue University Press, ‏2014
  7. ^ עדיה מנדלסון-מעוז, מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2021
  8. ^ 8.0 8.1 Adia Mendelson-Maoz, Borders, Territories, and Ethics: Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, Purdue University Press, ‏2018
  9. ^ 9.0 9.1 עדיה מנדלסון-מעוז, מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה: קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987, באתר הוצאת מאגנס, ‏2021
  10. ^ יורם קניוק, עדיה מנדלסון-מעוז (ע), סבון: רומן בשני חלקים, ראשון לציון: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35161355עדיה מנדלסון-מעוז

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עדיה_מנדלסון-מעוז&oldid=2179138"