סרפד החולה
 סרפד החולה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סרפדאים |
| משפחה: | סרפדיים |
| סוג: | סרפד |
| מין: | סרפד החולה |
| שם מדעי | |
 Urtica kioviensis
| |
סרפד החולה (שם מדעי: Urtica kioviensis Rogow) הוא צמח רב-שנתי או צמח ביצות (helophyte) בן חלוף וצורב, נדיר מאוד ופגיע מסוג סרפד ממשפחת הסרפדיים. הוא גדל בבתי גידול לח (מעונות מוצפים עונתית בחורף, תעלות מים, נחלים וביצות עשירים בחומרים אורגנים) בעמק החולה. מין זה ידוע בישראל מאז תחילת המאה העשרים, ואז הוא נחשב כמין בלעדי (אנדמי) לישראל ולעמק החולה וניתן לו השם המדעי: Urtica hulensis Feiribr. לימים התברר שתפוצתו העולמית משתרעת באירופה ללא רצף טריטוריאלי ממקור תפוצתו לישראל, מה שמעלה את ההשערה להפצה ארוכת טווח באמצעות ציפורים. מין זה נדיר, פגיע ומוגן בישראל אבל הוא אינו בסכנת הכחדה עולמית.
מאפיינים
סרפד החולה הוא צמח עשבוני רב-שנתי, חד-ביתי (בפרט פרחים זכריים גם פרחים נקביים) או לפעמים דו-ביתי (בפרט רק פרחים זכריים או רק פרחים נקביים), זקוף, גובהו 70 עד 100 ס"מ ובעל שערות דלילות, ארוכות, סמורות וצורבות.
בעל קנה-שורש אופקי מתפשט.
הגבעולים זקופים, והם מחורצים (מתולמים) או רְבוּעִים (בעלי 4 צלעות).[1] הפטוטרות והלוואים קיימים.
הפטוטרות מוארכות והן כמעט שוות באורכן לטרפים או קצרות מהם. בכל מפרק, משני צידיו, ישנם רק 2 לוואים יושבים (בשונה מסרפד הכדורים וסרפד צורב להם 4 לוואים קרומיים). הלוואים ירוקים, (לא קרומיים) קטנים וקצרים בהרבה מהפטוטרת, אורכן עד 15 מ"מ, כל לוואי מורכב משני עלעלים מאוחים. הלוואים דמוי ביצה עד מעוגלים, בסיסם כמעט דמוי לב, וקודקודם בעל שתי אונות זעירות.
העלים נגדיים, פשוטים, דמוי-ביצה, ואורכם לא יותר מ-12 ס"מ ורוחבם עד 8 ס"מ. העלים בעלי שערות צורבות או גם בעלי שערות פשוטות, צבעם ירוק מבריק, בסיסם כמעט דמוי לב או מעוגל, והם משוננים גס ולא אחיד. קודקוד העלה מוארך ומסתיים בשן צרה דמוית אזמל, שאורכה 1 עד 3 ס"מ, ואורכה גדול פי 2 או יותר משאר שיני העלה.
התפרחות חד-זווויגיות (זכריות או נקביות) או דו-זוויגיות (זכריות וגם נקביות) על אותה תפרחת על אותו פרט או על פרט אחר. התפרחות חיקיות (שניים בכל חיק של עלה), דמויות שיבולת רפה (עגילים, catkins) וירוקות.
התפרחות הזכריות קצרות מהפטוטרות שמחיקן הן יוצאות. והן נושאות פרחים רבים, צפופים זעירים מאוד וירקרקים. ציר התפרחת חסר כנפיים קרומיות (לעומת סרפד קרומי שלו יש מלל מכונף לאורך הציר).
התפרחות הנקביות, דמויות עגיל, קצרות מאוד, ללא הרחבה של הציר, התפרחות הנקביות קצרות מאוד, עם ציר כפוף מכוסה זיפים במפרקים; הפרחים קטנים מאוד ואורכם 0.75 מ"מ.
הפרחים החד-זוויגיים, ללא חפים, עם עטיף ירוק בן 4 עלי עטיף.
הפרחים הזכריים רבים, גודלם מ"מ אחד ויושבים רק בצדו העליון של הציר. והם בעלי 4 אבקנים, שערוכים מול עלי עטיף שווים ועם שריד של שחלה מנוונת שהתפתחותה ראשונית. העטיף מכוסה בשערות או בזיפים.
הפרחים הנקביים, מכוסים בזיפים, כמעט יושבים, גודלם 1.5 מ"מ, עם 4 עלי עטיף מהם 2 חיצוניים קטנים בהרבה מהפנימיים; השחלה אחת ובעלת צלקת יושבת (ללא עמוד שחלה).[2]
הפרי הוא אגוזית פחוסה במקצת, מוארכת, כלואה בתוך עטיף משתייר ושעיר.
העלווה מתחילת פברואר עד סוף נובמבר. הפריחה מסוף מאי עד סוף ספטמבר.[3] פרי ירוק מצוי מסוף יוני, פרי בהפצת הזרעים מסוף ספטמבר ועד סוף נובמבר.[3]
קישורים חיצוניים
- סרפד החולה, באתר NCBI (באנגלית)
- סרפד החולה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סרפד החולה, באתר צמח השדה
- סרפד החולה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- סרפד החולה, באתר Tropicos (באנגלית)
- סרפד החולה, באתר GBIF (באנגלית)
- סרפד החולה, באתר The Plant List (באנגלית)
- סרפד החולה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102
- ^ 3.0 3.1 סרפד החולה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
סרפד החולה38093664Q164347