סרדו
| מדינות | איטליה |
|---|---|
| אזורים | סרדיניה |
| דוברים | 1.65 מיליון |
| משפחה | |
| לאום | מוכרת כשפה רשמית עם האיטלקית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סרדוֹ (נקראת לעיתים, בהתאם לאזור או לתרבות המקומית סרדוּ או סרדה) היא שפה הנמנית עם השפות הרומאניות במשפחת בשפות ההודו-אירופיות. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רשמית של האזור האוטונומי סרדיניה, יחד עם השפה האיטלקית.
לפי הערכה, מספר דוברי הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.
מאפייני השפה
השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקריים:
- הקאמפידנזה (campidanese) - הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסיית 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסיית האי. הניב נחשב כמרוחק יחסית מהשפה הלטינית.
הקאמפידנזה הוא ניב הומוגוני יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה־נאורזה. למרות זאת, קיים מיון משני לשבעה ניבים:
- דרומי meridionale
- מרכזי centrale
- מזרחי occidentale o rustico
- אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
- אזורי סאראבזה sarrabese
- ברבריצ׳נו דרומי barbaricino meridionale
- אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino
- לוגודורזה - נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלאנית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפוניים של האי, המכונים בשם: Capo di sopra - שפירושו - הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית באזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית באי קליארי שכונתה בשם: Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון. באופן מסורתי, שתי הערים חילקו ביניהן את האי באופן מִנוהלי.
מספר דוברי ניב זה נאמד ב-400,000. הוא כולל שני ניבי משנה:
- לוגודורזה
- נאורזה
לוח השוואתי למלים בשפות הדומות ללטינית
| עברית | לטינית | צרפתית | איטלקית | ספרדית | קטלאנית | פורטוגזית | סרדינית |
| מפתח | (clave(m | clé | chiave | llave | clau | chave | crae/crai |
| לילה | (nocte(m | nuit | notte | noche | nit | noite | notte/notti |
| לשיר | cantare | chanter | cantare | cantar | cantar | cantar | cantare/cantai |
| עז | (capra(m | chèvre | capra | cabra | cabra | cabra | cabra/craba |
| לשון | (lingua(m | langue | lingua | lengua | llengua | língua | limba/lingua |
| כיכר | (platea(m | place | piazza | plaza | plaça | praça | pratha/pratza |
| גשר | (ponte(m | pont | ponte | puente | pont | ponte | ponte/ponti |
| כנסייה | (ecclesia(m | église | chiesa | iglesia | església | igreja | creia/cresia |
| בית חולים | (hospitale(m | hôpital | ospedale | hospital | hospital | hospital | ispidale/spidali |
| גבינה | (formaticu(m | fromage | formaggio | queso | formatge | queijo | casu |
תולדות השפה ומוצאה
תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשת האירופית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאיים (לטיניים ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:
וכן השפעות משניות מהשפות:
מוצא השפה, המכונה לעיתים בכינוי פאלאוסרדינית (Paleosardinian), עדיין לא ברור בשל העדר עדויות בכתב. קיימים ממצאים בכתב רק מימי הביניים.
מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורותיה הלא-ידועים של השפה משורשים קדם-רומאיים. ההשערה ההתחלתית קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - אחד מגויי הים.
החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה הנוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה.
ישנה דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדינית דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- מילון לשפת סרדו - המתנהל בשפות סרדו, איטלקית ואנגלית.
23516662סרדו