סקו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
טכניקות סקו הן טכניקות ציור על קיר שאינן פרסקו, ובהן נעשה שימוש בצבע המערב חומר מאגד או סידן חמצני (נקרא גם ליים) בנוסף לפיגמנט הנמשח על מצע יבש (טיח). הצבעים והחומרים המקשרים יכולים להיות ביצה (טמפרה), שמן, קזאין, או על בסיס סיליקט מינרלי.
מכיוון שהפיגמנטים לא מתערבבים בטיח, הם אינם הופכים לחלק אינטגרלי מהקיר ולכן הם פחות עמידים. הצבעים עשויים להתקלף מהקיר אך טכניקה זו מאפשרת עבודה נוחה יותר משום שזמן הייבוש ארוך יותר ומאפשר תיקוני צבע שאי אפשר לצייר בשיטת הפרסקו בגלל בסיסיות הטיח. בשיטת סקו צוירו למשל גלימות בגוון כחול משום שהפיגמנטים העתיקים לאפיס לאזולי ואזוריט אינם מתאימים כימית לעבודה על גבי טיח רטוב.[1]
אמנים מפורסמים
- ג'וטו די בונדונה
- ג'ון מקיואן, אמן סקוטי המשחזר מסדרונות סקוטיים.[2]
- באור רמאנאור סינחה (אנ'), אמן הודי המתמחה בעיטור קירות והקים את הכיפה הגדולה באודיטוריום לזכר ה"קדושים" המעונים בהודו.
- רודולף פ' זלינגר (אנ') שציור קיר שלו (בגודל 18.3 על 1.5 מטרים) המתאר את עידן היונקים, מוצג במוזיאון ייל להיסטוריה (אנ').[3]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- The fresco technique (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ ג׳ק נגר ויעל אלף, חשיפה וטיפול בטיח, סטוקו וציורי קיר באתר הארכאולוגי, רשות העתיקות, 2013
- ^ "Recreative & conjectural paintings". The Works. נבדק ב-16 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Age of Mammals mural". Yale Peabody Museum of Natural History.
29521283סקו