ספר מלחמות ה' (מקרא)
ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר. בשאלת מהותו ותכניו עסקו פרשני המקרא.
בנוסח המסורה ובתרגומים
ספר מלחמות ה' נזכר בספר במדבר פעם אחת בלבד, במסגרת תיאור המסעות האחרונים של בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ כנען, בשנה הארבעים למסעם:
וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. עַל-כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה': אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב. וּמִשָּׁם בְּאֵרָה, הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם.
— ספר במדבר כא, י-טז
בתרגומים העתיקים למקרא, תרגום השבעים ותרגום אונקלוס מתרגמים את המונח כלשונו (באונקלוס: ספרא קרבין עבד ה') אם כי התרגומים להמשך הפסוק משקפים את הקושי שעמד בפני המתרגמים בהבנתו. עם זאת, עיון בתרגום ירושלמי א ו-ב מלמד כי תפיסת המתרגם הייתה כי אין במילים "ספר מלחמות ה'" כדי הפניה לספר אחר, חיצוני למקרא, אלא לספר התורה עצמו, והוראת המילה "ספר" כאן היא במשמעות סיפור. בתרגום ירושלמי א (המיוחס לרבי יונתן) מתורגמת ראשיתו של הפסוק כך: ”על כן יתאמר בספר אוריתא דתמן כתיבין קרביא דה'” (ובתרגום חזרה לעברית: על כן יאמר בספר התורה ששם כתובות מלחמות ה'). ובתרגום ירושלמי ב' ביתר פירוט: ”בגין דין יתאמר בספר אוריתא דה' דמתיל כספר קרביא ניסיא וגבורתא דעבד ה' לעמיה” (ובעברית: על כן יאמר בספר תורת ה' המשול (או: המכונה) כספר מלחמות, נסים וגבורות שעשה ה' לעמו).
בפרשני הפשט
מרבית פרשני הפשט ראו במונח "ספר מלחמות ה'" ספר חיצוני למקרא שאבד, אשר קטע ממנו שולב במצוות ה' בספר התורה. רב סעדיה גאון מתרגם את המונח "ספר ניצחונות ה'". גם ר' אברהם אבן עזרא מפרש כי ”ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ה' בעבור יראיו. וייתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן[1], ועדו[2], ודברי הימים למלכי ישראל[3], ושירות שלמה ומשליו[4]”. את שיטת הפשטנים מסכם הרמב"ן כך -
ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת, והנה גבורת סיחון במואב הייתה נפלאת בעיניהם וכתבוה בספר.
— רמב"ן על התורה, במדבר כא, יד-טו
עם זאת, היקף הציטוט מספר מלחמות ה' איננו מוסכם. יש מהפרשנים המזהים את פסוק יד בלבד כמצוטט מספר מלחמות ה', יש המצרפים לו גם את פסוקים טו-טז, ויש המוסיפים גם את שירת הבאר (פסוקים יז-כ) ואת שיר המושלים (פסוקים כז-ל)[5].
בספר שמות, פרק י"ז, פסוק י"ד צווה משה על כתיבת מעשה מלחמת עמלק: "כתוב זאת זכרון בספר". מלשון הכתוב משתמע שהיה זה ספר ידוע כבר. האבן עזרא מפרש שזהו ספר מלחמות ה'. הרמב"ן מסתייג מפירוש זה וכותב:"ואין בדבריו אלה רק תואנה", ומפרש שהכונה לספר דברים בו נכתבה מצוות זכירת מעשה עמלק[6]. הרד"צ הופמן מעיר, שלפי אחת הדעות בחז"ל, שהתורה נכתבה מגילות מגילות לפי הצורך ולפי האירועים[7], ייתכן שאחת המגילות שנכתבה כבר על ידי משה, נקראה ספר מלחמות ה'.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ חיבור הנזכר בדברי הימים א כט, כט; וכן בדברי הימים ב ט, כב.
- ^ חיבור הנזכר בדברי הימים ב יב, טו.
- ^ חיבור הנזכר במלכים א יד, יט; שם טו, לא, ועוד.
- ^ חיבורים הנזכרים במלכים א ה, יב.
- ^ ראו רד"צ הופמן על בראשית, י"ד, י' ובראשית, ל"ה, ה', וכן בשמות, ו', א', המוצא רמזים נוספים במקרא לספר מלחמות ה'
- ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס' עמוד א'