ספריית עץ חיים

ספריית עץ חיים היא הספרייה של הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם. ספרייה זו היא הספרייה היהודית הפעילה הוותיקה ביותר.

היסטוריה

בשנת 1639 התאחדו הקהילות הספרדיות של אמסטרדם לקהילה אחת בשם 'תלמוד תורה', בראשותו של רבי שאול מורטירה. הרב מורטירה הקים בעיר ישיבה בשם 'עץ חיים' (או 'מדרש עץ חיים'), ולבית מדרשה נאספו ספרי הקודש של כל הקהילות הספרדיות בעיר. בשלב זה, תחילת דרכה של הספרייה, מנתה הספרייה 246 ספרים בלבד^[1].

בשנת 1672 מונו לספרנים שני מנצחי המקהלה של הקהילה. ב-1675 שוכנה הספרייה במבנה בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בו היא שוכנת עד היום.

בקטלוג של הספרייה מ-22 במרץ 1764 נמנו 685 ספרים, הקטלוג נערך על ידי הספרן 'הגזבר האדון שלמה אנריקס פירירה'^[2]. ב-1816 נקבע תקנון חדש ל'מדרש עץ חיים', והוקדשו בו מספר סעיפים לספרייה, בתקנון נכתב שהחל מעתה ימונו שני ספרנים בשכר שנתי של שישים גולדן, במסגרת תפקידם עליהם "לנקות את הספרייה שמונה ימים לפני חג הפסח ולפני ראש השנה, כלומר הם ינערו היטב את הספרים ויסירו מהם את האבק, כך שהספרים יהיו במצב מסודר ונקי". כמו כן נכלל בתקנון סעיף הקובע "אם יתברר שהספרנים אינם ממלאים את תפקידם כראוי וכן אם יחסר ספר מהספרים... הם יכסו את כל ההוצאות"^[3].

ב־1866 מונה דוד מונטזינוס לספרן, הוא הרחיב את האוסף ובשנת 1899 תרם לספרייה את אוספו הפרטי, מונטזינוס הפך את הספרייה לגדולה והחשובה ביותר מבין הספריות היהודיות, וכהוקרה על פעילותו שונה שם הספרייה ל"עץ חיים־מונטזינוס".

במלחמת העולם השנייה, החרימו הנאצים את הספרייה והעבירו אותה לגרמניה, לאחר המלחמה הוחזרו כמעט כל הספרים לספרייה למעט כמה כתבי יד וספרים נדירים שהועברו מיד עם כיבוש הולנד לכספת בנק ונאבדו. בשנת 1971 רצתה הנהלת הספרייה להעבירה לישראל, אולם תוכנית זו לא יצאה לפועל^[4]. בשנת 2003 הוכרה הספרייה כחלק מתוכנית זיכרון עולם^[5].

החל ממרץ 2014 הספרייה משתפת פעולה עם הספרייה הלאומית של ישראל ועם ספריית רוזנטליאנה לדיגיטציה של מאגר הספרים שלה והנגשתו ברשת^[6].