הספרייה הבודליינית
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: חסרה התייחסות מהותית לכתבי היד היהודיים שבספרייה.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: חסרה התייחסות מהותית לכתבי היד היהודיים שבספרייה. |
 |
הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז 2003 היא מוגדרת כאחת משש ספריות ההפקדה של בריטניה[1] וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור באירלנד. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".
היסטוריה
הספרייה הראשונה באוקספורד נבנתה למטרה זו במאה ה-14. לספרייה זו היה אוסף קטן יחסית שגדל בהתמדה. בין השנים 1435 ל-1437 תרם הדוכס האמפרי (אחיו של הנרי החמישי, מלך אנגליה), אוסף גדול של ספרים, עבורו נבנה מבנה מתאים במבנה ה-Divinity School (אנ'), הקיים עד היום כחלק מהספרייה ונקרא "ספריית הדוכס האמפרי".
במאה ה-16 התדרדרה הספרייה עד כדי מכירת כל הריהוט וכמעט כל הספרים שבה. ומאוספו של הדוכס האמפרי נותרו בה רק שלושה ספרים. בשנת 1598 פנה המלומד תומאס בודלי (אנ') לסגן מנהל אוניברסיטת אוקספורד והציע לממן רכישת ספרים לצורך הקמתה מחדש של הספרייה. הוא אף תרם ספרים מאוספו האישי. ב-8 בנובמבר 1602 נפתחה רשמית "ספריית בודלי" או הספרייה הבודליינית.
בודלי רכש ספרים ברחבי העולם, כולל מטורקיה ומסין. ב-1610 הגיע להסכם עם מוציא לאור גדול בלונדון שימסור עותק אחד מכל ספר שיוציא לספרייה הבודליינית. האוסף גדל במהירות רבה והמבנה הסמוך ל-Divinity School הורחב כדי לקלוט את כל הספרים. ב-1654 קיבלה הספרייה בירושה את אוספו הגדול של ג'ון סלדן (אנ'), ובו כמות גדולה של כתבים עבריים ובנושאים יהודיים. אוסף זה נקרא עד היום Selden End.
החוק הראשון של הספרייה הוא שאין משאילים ממנה ספרים, אלא ניתן לעיין בהם במקום בלבד. כלל זה לא נשבר מעולם, אף כשצ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ביקש לשאול ספר בשנת 1645, נענה שהוא מוזמן לעיין בו בספרייה אך אינו יכול לקבלו בהשאלה[2].
מבנה
המבנה המרכזי של הספרייה נבנה בין 1612 ל-1619 בסמוך ל-Divinity School ונקרא "מגדל חמשת הסדרים" כיוון שהוא מכיל מרכיבים ארכיטקטוניים מן הסדר הדורי, הסדר האיוני, הסדר הקורינתי, הסדר הטוסקאני והסדר המשולב. החדרים הם במבנה מרובע ושימשו בעבר כחדרי הרצאות, עם גידולו של האוסף "נכבשו" על ידי ספרים. כיום אחד החדרים משמש כחלל לתערוכות מתחלפות וחדרים אחרים משמשים כחדרי פגישות.
ב-1860 התרחבה הספרייה אל הבניין הקרוי רדקליף קמרה (Radcliffe Camera) ושם שוכנו אוספי המדע והרפואה של הספרייה. בין השנים 1909–1912 נבנו מחסנים תת-קרקעיים מתחת למבנה.
בניין קלרנדון (Clarendon Building), שנבנה בין השנים 1711 ו-1715 והיה שייך להוצאה לאור של האוניברסיטה נמסר לספרייה בשנת 1975.
בשנים 1935–1940 נבנה מול בניין קלרנדון מבנה "הבודליינית החדשה" (New Bodleian). זהו מבנה בצורת זיגוראת, ש-60% משטח האכסון שבו מצוי מתחת לפני האדמה.
הספרייה מאז המאה ה-20
בשנת 1914 עלה לראשונה מספר הספרים בספרייה על מיליון. נכון לספטמבר 2005 מכילה הספרייה למעלה מ-8 מיליון ספרים, למעלה מ-170 קילומטר של מדפים וצוות של כ-400 איש[3]. למעלה מ-1.5 מיליון ספרים מאוחסנים באתר ישן ששימש מכרה מלח מחוץ לאוקספורד. הספרייה מופעלת על ידי גוף הנקרא "שירותי הספרייה של אוקספורד" המפעיל מערכת אלקטרונית לעיון בקטלוג ולהזמנת ספרים (OLIS - Oxford Libraries Information System).
כיום מחולקת הספרייה לאוספים הבאים:
- ספריית המשפטים
- הספרייה היפנית
- ספריית המכון ההודי
- ספריית המכון ללימודי המזרח
- ספריית הפקולטה לפילוסופיה
- ספריית המדע (Radcliffe)
- ספריית חבר העמים הבריטי והמכון ללימודי אפריקה
- ספריית Sackler - אוסף בנושאי לימודים קלאסיים, תולדות האמנות, וארכאולוגיה
בעבר נדרשו קוראים ומבקרים לדקלם הצהרה בלטינית שבה התחייבו לא להכתים, לסמן או לפגוע בכל דרך אחרת בספרים או במסמכים אחרים, לא להדליק אש בספרייה ולציית לחוקי המקום. כיום קהילת האוניברסיטה חותמת נוסח אנגלי כתוב של ההצהרה, אך מבקרים מחויבים לדקלם את ההצהרה בלשונם. לצורך כך קיים פרסום פנימי של הספרייה ובו ההצהרה במספר לשונות, ביניהן עברית.
ב-2004 הודיעה הספרייה לחברת המידע גוגל שהיא תאפשר לה לסרוק כמיליון ספרים שהודפסו במקור לפני 1901 על מנת לפרסמם חינם באינטרנט[4].
אוצרות מיוחדים
- אוצרו האישי המונה 4221 ספרים, מהמאה ה-17,של הרב הראשי לפראג, רבי דוד אופנהיים.
- אחד מ-48 העותקים של תנ"ך גוטנברג ששרדו
- ההוצאה הראשונה של כתבי ויליאם שייקספיר (מהדורת הפוליו הראשונה או ה"פוליו")
- מכתבי המשורר פרסי ביש שלי
- העותק הקדום ביותר של כתב היד של שירת רולאן
- ארבעה העתקים של מגנה כרטה
- קודקס מנדוסה - כתב יד אצטקי
בתרבות ובספרות
במבנה הספרייה צולמו מספר סרטי קולנוע, כן צולמו במקום מספר פרקים מסדרות טלוויזיה בריטיות.
הספרייה שימשה מקום מפגש וכתיבה ללואיס קרול, מחבר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות וכן לג'. ר. ר. טולקין, מחבר שר הטבעות וק.ס. לואיס, מחבר דברי ימי נרניה.
לקריאה נוספת
- Philip, Ian: The Bodleian Library in the seventeenth and eighteenth centuries, Clarendon Press: Oxford, 1983, מסת"ב 0198224842
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הספרייה הבודליינית |
אתר האינטרנט הרשמי של הספרייה הבודליינית- DIGITAL.BODLEIAN, האוספים שעלו לרשת
הערות שוליים
- ^ בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.
- ^ ההיסטוריה של הספרייה, באתר הרשמי שלה.
- ^ Oxford University Library Services: "A university library for the 21st century: an exhibition of proposals by the oxford university library services (OULS)", (University of Oxford, 2005) http://www.ouls.ox.ac.uk/__data/assets/pdf_file/1878/A1_Boards_Sept_2005_COMPLETE_1_to_9.pdf, accessed: 2006-02-09. (הקישור אינו פעיל)
- ^ תמרה טראובמן, גוגל מעלה את מיטב הספריות בעולם לקריאה חינם באינטרנט דה מרקר, 15 בדצמבר 2004.
25040598הספרייה הבודליינית