רבי סעדיה מדמוני
הרב סעדיה (סעיד) מדמוּני (תעתיק מדויק: מצ'מוני) (? - כ' בתשרי תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה רב יוצא תימן, יליד העיירה חאפד, מעין פרבר של צנעא הבירה. מנהיג הגל השני בעליית יהודי תימן, "אעלה בתמר".
ביוגרפיה
בשנת 1881 קיבל הרב סעדיה מדמוני מכתב ברכה מרבני תימן ובראשם הרב סלימאן קארה ראש בית הדין של צנעא באותה תקופה, בו הם מעודדים ותומכים בעלייה לארץ ישראל. וכך, חודשים אחדים לפני שהחלה עליית הביל"ויים שמקובל לראות בה את העלייה הציונית הראשונה, הוליך הרב מדמוני את קהילתו, כחמישים משפחות, לארץ ישראל, בגל השני של מה שמאוחר יותר נקרא עליית אעלה בתמר. שבועות ארוכים התנהלו המשפחות, בהן מספר לא קטן של ילדים ואף תינוקות, במסע רגלי מפרך אל עדן, העיר הדרומית בתימן. משם שכר הרב מספר אוניות שיעבירו את בני הקהילה למצרים. חלק מהאוניות נפלו בידי שודדי ים שהיו נפוצים בים סוף באותה תקופה, אולם אחרי תלאות הצליח הרב להעביר את כל בני הקהילה למצרים.
חלק קטן מבני הקהילה נותר במצרים, אולם רובם הגדול המשיך לארץ ישראל באוניה מאלכסנדריה והגיע ליפו, יותר מחצי שנה לאחר שהחל מסעם.
בהגיעו לארץ ישראל נאלץ הרב מדמוני להתמודד עם פקפוקי היישוב הישן בירושלים לגבי כשרות יהדותו ויהדותם של בני קהילתו עולי תימן. באמצעות כישוריו ובקיאותו כשוחט, הצליח הרב להוכיח את יהדותו, אך עדיין זכה רק לעזרה מינימלית מבני היישוב הישן, ספרדים ואשכנזים. אחרי שבועות של לינה מתחת לכיפת השמים התפצלה הקהילה - חלקה הקטן נותר בירושלים וחלקה, בהנהגת הרב מדמוני, עבר לגור במערות שמחוץ לחומות העיר העתיקה שהשקיפו על הכפר הערבי סילוואן. שם התפרנסו בדוחק בני הקהילה במשך חודשים מעבודות צורפות ונפחות אצל ערבים תושבי הסביבה.
כעבור כחצי שנה הצליחו הרב מדמוני וראשי הקהילה לגייס כסף לבניית בתים בפאתי הכפר סילוואן, או בשמו העברי כפר השילוח. הקהילה יצרה מעין רובע יהודי בכפר הערבי והכתה בו שורש תוך כדי יחסי שכנות טובים. הקהילה היהודית הקטנה משכה אליה מעולי תימן שהמשיכו להגיע לארץ ישראל ואף מספר משפחות ממוצא כורדי שלא הצליחו לשרוד בתנאים הקשים ובניתוק מהריכוז העיקרי של בני היישוב הישן שבירושלים.
בני הקהילה התפרנסו מעבודות צורפות, סתתות, מעט חקלאות וכן מתרומות של נדבנים, בעיקר מיהדות אשכנז, כשהבולט בהם היה רבי ישראל דב פרומקין, עורך העיתון 'החבצלת' שאירגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע.
עם מותו של סעדיה מדמוני, בנו, הרב יוסף מדמוני, המשיך אותו והיה לרב הקהילה היהודית בכפר השילוח. הקהילה גורשה בעקבות הגירה של ערביי חברון העוינים לכפר השילוח במאורעות תרצ"ט, ומשם התפזרה לשכונות ירושלים ומחוצה לה.
קישורים חיצוניים
- כרוניקה על עליית "אעלה בתמר" בראשות הרב סעדיה (סעיד) מדמוני (מצ'מוני) כפי שהביאה בנו הרב יוסף מדמוני - מהדורה מדעית של פרופסור יוסף טובי
- על התיישבות יהודי תימן בכפר השילוח, מאמרו של פרופסור יוסף טובי
