ססיליה פרדס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ססיליה פָּרֶדֶס (בספרדית: Cecilia Paredes; נולדה בלימה, 1950) היא אמנית מולטימדיה ילידת פרו המתגוררת בפילדלפיה. הנושאים העיקריים שלה כוללים את כוחו של הטבע, הנשיות, והנדידה, שהיו נושאים רבים מהמופעים שלה. ביצירותיה היא מרבה להשתמש באלמנטים טבעיים, לרוב חומרי פסולת ממוחזרים ובעיקר אורגניים. אחת מיצירותיה הידועות ביותר היא "Paisajes", שבה היא מסווה את עצמה ומשתמשת בדמותה שלה כקנבס לציורי גוף.
השכלה וקריירה
פרדס, ילידת לימה, חיה מאז נעוריה מחוץ לפרו. היא למדה אמנויות פלסטיות באוניברסיטה האפיפיורית הקתולית בלימה, בבית הספר לאמנויות ואומנות בקיימברידג' שבאנגליה וב-"Scuola del Nudo" של האקדמיה לאמנויות יפות ברומא.[1] היא השלימה התמחות באוניברסיטת פנסילבניה ובמרכז באנף של קנדה.[2]
במהלך שנות ה-70, כסטודנטית בלימה, עסקה פרדס באקטיביזם פוליטי אינטנסיבי ובעקבות כך הוגלתה, יחד עם בעלה, מפרו. היא חיה במקסיקו חמש שנים ובקוסטה ריקה כמעט 25 שנה. כיום היא חיה ויוצרת בסן חוזה, קוסטה ריקה ובארצות הברית, בפילדלפיה,[3]
היא הציגה את יצירותיה בתערוכות דו-שנתיות שונות כגון הביאנלה בהוואנה, הביאנלה של ונציה, והביאנלה דה ארכיטקטורה דה קנריה.
עבודותיה הוצגו בין היתר ב-Tabacalera Promoción del Arte (מדריד, 2015), מוזיאון הארמיטאז ', ארמון ולדימיר (רוסיה, 2013) ומוזיאון לה פוטוגרפיה (קולומביה, 2013).[4]
יצירותיה
פרדס עצמה היא לעיתים קרובות הנושא המרכזי לא רק בהופעותיה שלה אלא גם בצילומים ובאמנות שלה. ובכל זאת, לעיתים קרובות היא אינה מזוהה ונראית חבויה בין החומרים הטבעיים שבהם היא משתמשת, או נראית מעורבת והופכת לקפלי בד. בתצלומיה היא מסווה את עצמה כחיות או יצורים מיתולוגיים, לעיתים קרובות מוקפת ברקע של פרחי נוי.[5]
היא ידועה בעיקר בזכות סדרת התמונות הקבועה שלה "Paisajes", שבה היא חוקרת את המיקום של גופה לצד הדפוסים והמשטחים שמתחתיו.[6] תצלומים אלו מורכבים על ידי בחירת רקע מובנה, כמו שטיח פרחוני מנייר, והציור המורכב שלה של גופה כך שיתאים. קווי המתאר הבלתי נמנעים של צורתה לרוב מקיפים אותה ומתבטאים, בהתאם לזווית המצלמה.[7] במקרים מסוימים, רק כתם של שיער כהה מגלה שאדם נמצא בתצלום.[8] בביקורות על יצירותיה נכתב כי פרדס מוציאה את הצופה מאיזון בכוונה על ידי "מחיקת הגבול בין גוף לרקע, מטיל ספק מה האמיתי הן באמנית והן בתפאורה שלה, ופרדס קורעת את הקרקע היציבה מתחת לרגלי הצופים באמנות שלה. "[9]
מריה חוסה מונגה, אוצרת לאמנויות חזותיות של המוזיאון של בנקו סנטרל של קוסטה ריקה, מסבירה שבמהלך התקופה שפרדס התגוררה בקוסטה ריקה היא החלהליצור יצירות מתפתחות של אובייקטים, תוך שימוש במשאבי טבע כחומר מקור ראשוני. בשימוש בגוף עצמו כאמצעי התייחסות וביטוי.
כאשר נושאים של הגירה ועקירה שולטים בעבודתה, יחד עם השימוש באלמנטים טבעיים, כשנשאלת על השפעת המיקום הפיזי על האמנות שלה, עונה פרדס כי: ". . . קוסטה ריקה, למשל, מעניקה לך טבע שופע, בעוד שפרו נותנת לך את הרמות הגבוהות כתמונה דומיננטית, כך שאתה צריך לטפל בהשפעות הללו. פנסילבניה נותנת לי יערות נפלאים, למשל. זה אחד המקומות הכי שלווים ויפים שהייתי בהם ואני מאוד מחוברת אליו."[10]
בין השפעותיה האמנותיות ניתן למנות את רמדיוס וארו ולאונורה קרינגטון שפארדס מכנה "sus madres" ("האמהות שלה"). היא מסבירה ש"הם פתחו את הדלת כדי להראות לי שהכל אפשרי, הכל ניתן לביצוע." היא גם מזהה ביצירתה את השפעתם של קיקי סמית', לואיז בורז'ואה, וויליאם קנטרידג' ואנסלם קיפר .
אחד מתצלומיו של פארדס שימש כאמנות כריכה להוצאה מחודשת של הרומן של בריאן מור "ג'ודית הרן", אשר פורסם מחדש מאוחר יותר והופק כמחזה במה וסרט " The Lonely Passion of Judith Hearn ".[11]
יצירותיה של פרדס שימשו השראה לשחקנית והזמרת הארגנטינאית מיה מאסטרו בקליפ שלה "Blue Eyed Sailor" משנת 2014, בבימויו של גיירמו נבארו וחואן אזולאי . [12]
חיים אישיים
פרדס נשואה למלחין ולפרופסור ג'יי רייס מאוניברסיטת פנסילבניה. יש לה שני בנים, סיימון פלורס (יליד 1975) ומתיאס פלורס (יליד 1977). [13] עם רייס בן זוגה שיתפה פעולה, בהופעות מוזיקליות חיות, כמו "המתנה לאוראשימה טארו." [14]
פרסים
- 2014 פרס למצוינות מטעם "Pingyao Photo Festival", סין[15]
- 2012 "Escuela Nacional de Bellas Artes Artista Invitada Charla Artística", לימה, פרו.
- 2012 "Taller Comalapa", גואטמלה, אמן מוזמן
- 2011 אוניברסיטת טקסס, אמן מוזמן, סן אנטוניו טקסס, EE. UU.
- 2010 "Guanlan Taller de Impresión", אמן במעון Gualan, שנזן, סין
- 2009 "Premio Mejor Artista Extranjera" סנטיאגו, צ'ילה
- 2009 "Premio 40th Street Award" פילדלפיה, ארצות הברית
- 2008 "Artista Invitada a la FIA, Feria Internacional de Caracas", ונצואלה
- 2002 "ציון כבוד ראשון, Bienal Centroamericana", מנגואה, ניקרגואה
- 2000 "Artist in Residence, Discovery Residency", באנף, קנדה
- 1998 קרן רוקפלר, "Residencia Bellagio, Bellagio", איטליה
- 1998 "Premio Nacional de Grabado", לימה, פרו
אוספים
- המוזיאון לאמנות מודרנית MMOMA מוסקבה, רוסיה
- "Banco Mundial", וושינגטון די. סי., ארצות הברית
- "Deustche Bank", ניו יורק, ארצות הברית
- מוזיאון סן אנטוניו לאמנות, טקסס, ארצות הברית
- Museo de Arte y Diseño Contemporáneo, קוסטה ריקה
- קולקציון דניאל ינקלביץ, קוסטה ריקה
- אוסף סוליטה משען, פלורידה, ארצות הברית
- Colección Ernesto Ventos, ברצלונה, ספרד
- Museo del Barrio, ניו יורק, ארצות הברית
- אוסף Tomás Ybarra-Frausto, סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
- Museo de Arte Moderno, פנמה
- Guanlan Print, שנזן, סין
- אוניברסיטת סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
- Universidad Nacional de Ingeniería, לימה, פרו
- אוסף אוניברסיטת ליהי, פנסילבניה, ארצות הברית
- Colección María De Corral, מדריד, ספרד
- Colección Teoretica, קוסטה ריקה
- Colección Sagrario Pérez Soto Caracas, ונצואלה
- ארט נקסוס, פלורידה, ארצות הברית
- Colección Centro Wifredo Lam, הוואנה, קובה
- אוניברסיטת סלמנקה, סלמנקה ספרד
הערות שוליים
- ^ Gonzalez, Marisa. "Entrevista con Cecilia Paredes". M Arte y Cultura Visual. Mujeres en las Artes Visuales. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cecilia Paredes". LensCulture. Lens Culture. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cecilia Paredes". Arte Sur. Arte Sur. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Monge, Maria Jose. "Cecilia Paredes: El perpetuo errante". Museos - Banco Central de Costa Rica. Banco Central de Costa Rica. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2018. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jarque, Fietta (19 באוקטובר 2015). "La peruana Paredes 'instalada' en Madrid". El Pais. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "EL ARTE DE CAMUFLAR LA PIEL DE CECILIA PAREDES". Cultura Inquieta. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cecilia Paredes. Oyendo con los ojos". Tabacalera Promocion del Arte. Ministerio de Educación, Cultura y Deporte. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zeveloff, Julie. "Watch As The Amazing Artist Cecilia Paredes Disappears Into Wallpaper". Business Insider. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frank, Priscilla. "CULTURE & ARTS 09/01/2015 10:21 am ET Stunning Camouflage Artist Turns The Human Body Into A Canvas". Huffington Post. Oath Inc. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sadler, Stephanie. "Artist Interview: Cecilia Paredes". Little Observationist. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ NYRB Classics. "The Lonely Passion of Judith Hearne". Flickr. NYRB Classics. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mia Maestro: Blue Eyed Sailor". Nowness. נבדק ב-2018-04-07.
- ^ "The Shapes of Cecelia Paredes". Artblog (באנגלית אמריקאית). 2005-11-02. נבדק ב-2018-04-08.
- ^ "Jay Reise, Composer". נבדק ב-2018-04-08.
- ^ "Cecilia Paredes Wins International Award for Artistic Excellence". SaltFineArt Latin Contemporary. SaltFineArt LLC. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2015. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ססיליה פרדס".