סנטה מריה די לאוקה
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פוליה |
סנטה מריה די לאוקה (באיטלקית: Santa Maria di Leuca, מאוית לעיתים קרובות לאוקה, מיוונית, Λευκά, שפירושו "לבן")[1] היא עיירה בפראציונה (frazione, תת-חלוקה של קומונה) בקסטריניאנו דל קאפו, בחצי האי סלנטו (פוליה) בדרום איטליה. חלק מהעיירה היה שייך פעם למחוז גליאנו דל קאפו.
השטח בין אוטרנטו לסנטה מריה די לאוקה הפך לפארק חוף טבעי אזורי של קוסטה אוטרנטו - סנטה מריה די לאוקה ובוסקו די טריקאסה.
תיאור
סנטה מריה די לאוקה מפורסמת במגדלור האייקוני שלה שגובהו 47 מטרים, 102 מטרים מעל פני הים. הוא המגדלור השני בחשיבותו באיטליה, אחרי גנואה. ליד המגדלור נמצאת בזיליקת "קצה הארץ" (De Finibus Terrae) שנבנתה בין השנים 1720–1755 כדי להנציח את מעברו של פטרוס במקום, במסעו באיטליה. הוא מוקדש למריה ומכאן שם העיירה - סנטה מריה די לאוקה. הוא שוכן באתר בו שכן בעבר מקדש יווני המוקדש לאתנה. במהלך קיומו ספג המבנה המבוצר תקיפות של פיראטים אלג'יריים. באתר הוקם בשנת 1939 עמוד קורינתי כדי לחגוג את בניית אמת המים האפוליאנית (Acquedotto Pugliese). הבזיליקה מחוברת לנמל ב-284 מדרגות.
צוק פונטה מליסו (ובימי קדם - Promontorium lapygium, Sallentinum) הוא הקצה הדרום-מזרחי של איטליה. נקודה זו נחשבת הנקודה הדרומית ביותר של ה"עקב" הגאוגרפי של חצי האי האיטלקי, כמו גם נקודת המפגש של הים האדריאטי והים היוני. לאוקה יושבת במפרץ כך שיש צוק בשם פונטה ריסטולה שמאתגר את הייחודיות הגאוגרפית הזו. לפי Google Earth, פונטה ריסטולה, ששוכנת בקווי רוחב ואורך 39° 47′ 22.96″ N, נמצאת כ-440 מטרים דרומית לפונטה מליסו, ב-39° 47′ 37.73″ N.
לאחר מלחמת העולם השנייה אירחה העיר ניצולי שואה במשך שנתיים (1946–1948), והעניקה להם אירוח חם.
מאז אוקטובר 2006 שטחה הוא חלק מהפארק האזורי קוסטה אוטרנטו - סנטה מריה די לאוקה ובוסקו די טריקאסה. בחוף של סנטה מריה די לאוקה מערות רבות עם כתובות בלטיניות ויווניות, וכן וילות פטריקיות מהמאה ה-19 (כ-43 במספר).
לא רחוק מפונטה ריסטולה, בעומק כ-85 מ', נמצאת הצוללת האיטלקית הטרופה פייטרו מיקה, שהוטבעה במלחמת העולם השנייה, עם צוות של 58 איש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Photo Gallery (באיטלקית)
לקריאה נוספת
- Luigi Tasselli, Antichità di Leuca (Lecce 1693, 1859).
- Antonio Romano, Guida alle grotte e caverne di Leuca (Congedo ed. Galatina 1996)
- Antonio Caloro, Guida di Leuca (l'estremo Salento tra storia arte e natura), a c. di Mario Cazzato (Congedo editore, Galatina 1996)
- Michele Rosafio, Leuca Guerra e Navi (Ed. dell'Iride, Tricase 2000)
- Carlo Stasi, Leucasia (racconti, leggende e poesie di terra, di mare e d'amore...) (AGL, Presicce 1993, 1996, 2001). ISBN|88-87809-10-0
- Carlo Stasi, Leucàsia e Le Due Sorelle (Storie e leggende del Salento), Mancarella Ed., Cavallino, 2008, 2012). מסת"ב 978-88-903669-0-1,
- Carlo Stasi, Leucasia the Legend (Capone, Lecce 2022) with English translation parallel test. מסת"ב 9788883492730
הערות שוליים
39093154סנטה מריה די לאוקה