סנדר ואן דר לינדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
סנדר ואן דר לינדן
Sander van der Linden

סנדר ל. ואן דר לינדן (בהולנדית: Sander L. van der Linden) הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית הולנדי.[1]

ראשית חייו

רוב משפחתו מצד אימו ממוצא הולנדי נספתה בשואה. מילדותו עסק בשאלה "מה גורם לאנשים לעשות דברים רעים", ואיך הטיות מידע משפיעות עליהם וערך ניסויים בניסיון לבאר לעצמו סוגיה זו. העניין בנושא הוביל אותו ללמוד פסיכולוגיה של שכנוע.

לינדן סיים תואר הראשון באוניברסיטת אמסטרדם ובאוניברסיטת קליפורניה.[2] את תואר הדוקטור קיבל מבית הספר לכלכלה של לונדון[3] בשנת 2014 עם תזה שכותרתה "הגורמים החברתיים-פסיכולוגיים של תפיסות, כוונות והתנהגויות סיכון של שינויי אקלים: מחקר לאומי". השלים פוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לענייני ציבור וודרו וילסון באוניברסיטת פרינסטון.

קריירה

ואן דר לינדן הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית בחברה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. הוא מנהל את המעבדה לקבלת החלטות חברתיות בקיימברידג' מאז 2016.[4] בנוסף הוא עמית בצ'רצ'יל קולג', קיימברידג', שלוחת מחקר של תוכנית ייל לתקשורת לשינויי אקלים באוניברסיטת ייל ומרכז וינטון לתקשורת סיכונים וראיות באוניברסיטת קיימברידג'.[3]

הוא מכהן במערכת של "פסיכולוגיה, מדיניות ציבורית ומשפט, והבדלים באישיות ובאינדיבידואליות, מחקרים עכשוויים בפסיכולוגיה חברתית ואקולוגית", וכתב העת לחקר סיכונים.[5][6][7][8]

ואן דר לינדן היה העורך הראשי של כתב העת לפסיכולוגיה סביבתית בשנים 2018–2021.[9]

הוא פרסם יותר מ-150 מחקרים, שזכו לאלפי ציטוטים וסוקרו בהרחבה ב"ניו יורק טיימס", "רולינג סטון", BBC ,NPR, רויטרס ו"האקונומיסט".

תרומות מחקר

מיסאינפורמציה

ואן דר לינדן ידוע בעיקר בזכות תוכנית המחקר שלו הבוחנת כיצד להגן על אנשים מפני חדשות מזויפות ומיסאינפורמציה .[10][11] מחקרו מסתמך על תאוריית החיסון ובו, בעקבות האנלוגיה הביו-רפואית, אזהרה מוקדמת שניתנת לאנשים וחשיפתם למינון מוחלש מאוד של חדשות מזויפות, יכולה ליצור התנגדות פסיכולוגית נגדה.[12][13][14][15] כמו חיסון למחלה, שבו מזריקים לגוף וירוס מוחלש, במחקריו מאמנים את המוח לזהות פייק ניוז על ידי חשיפה מבוקרת למניפולציות שעושים מפיצי קונספירציות. לימוד של שיטות ההטעיה הנפוצות מפחית את האפקטיביות שלהן. הרעיון עליו הוא מתבסס הוא שלהפרכה בדיעבד של שקרים יש יעילות חלקית בלבד כי ברגע שמידע שקרי נקלט קשה לבטל את השפעתו. לכן צריך חשיפה מקדימה במינונים נמוכים כדי "לחסן" אנשים מראש מפני המידע השקרי. בניסויים שערך ותרגם למשחקים יש למידה של זיהוי המיסאינפורמציה ובניית התנגדות לה, כך שבפעם הבאה שתהיה חשיפה למידע שיקרי תהיה פחות רגישות אליו.[16]

חשיפת המנגנונים שנועדו לתמרן את דעת קהל יכולה לחסן נגדם. מנגנונים אלה יכולים להיות: פגיעה באמינות הצד השני, האשמת קבוצות ספציפיות בחוליי החברה, פנייה לרגש, קיטוב, התחזות לגופים מהימנים, מצג שווא כאילו יש רק שתי אפשרויות מנוגדות, המצאת קונספירציות ופרסום תוכן נפיץ ומעורר רגשות שמאלץ את הקורא להגיב. כפי שמערכת חיסון תהיה יעילה יותר ככל שיהיו לה יותר דוגמאות לפתוגנים פולשים, כך גם זיהוי המידע המוטעה יהיה טוב יותר ככל שיינתנו יותר דוגמאות למידע כוזב.

ואן דר לינדן פיתח עם שתופים את משחק החדשות המזויפות "חדשות רעות",[17][12] המדמה פיד של מדיה חברתית ומלמד אנשים על טכניקות המניפולציה המשמשות בהפקת חדשות מזויפות. המשתתפים במשחק הגדילו את החסינות שלהם מפני פייק ניוז ב-20%–25%. גרסה עדכנית יותר של המשחק בשם "GoViral!"[18] שואפת לחסן נגד מידע מוטעה ספציפית בנוגע לנגיף קורונה.

שיתוף פעולה של מעבדת קבלת ההחלטות החברתיות בניהולו של ון דר לינדן, עם ארגון הבריאות העולמי, מחלקת המדינה של ארצות הברית, האיחוד האירופי ויוטיוב, הוביל ליצירת סרטון חיסון בן ה-90 שניות, שהגיע לחמישה מיליון צפיות. התוצאה עבור 'מנה' אחת בלבד של חיסון (צפייה אחת בסרטון) הייתה עליה של 5%–10% ביכולתם של הצופים לזהות תוכן מטעה.

סיפרו "חסינות מפני טיפשות: מדוע אנו נופלים במלכודת המידע מוטעה וכיצד לבנות חסינות" מסכם עשר שנות מחקר שהתמקדו בפיתוח "חיסון" נגד דיסאינפורמציה, בשונה מהפרכה בדיעבד של שקרים.

ואן דר לינדן השתתף בחיבור המאמר הראשי בגיליון כתב העת המדעי Natrue שפורסם ביוני 2024 ועסק במיסאינפומציה. על פי המאמר קיומה של מיסאינפורמציה בכמויות העצומות בהן הי קיימת, עלולה להגביר קיטוב, לערער את האמון בתהליכי ההצבעה, ולהשפיע על בוחרים באמצעות תעמולה גזענית שקרית, להוביל להשמצות לא מבוססות של מתמודדים ולזיוף תמונות וסרטונים בעזרת בינה מלאכותית.[19]

מודל אמונת המעבר

ואן דר לינדן ידוע במודל אמונת המעבר (GBM),[20] תיאוריה דו-תהליכית של חשיבה. המודל מניח תהליך דו-שלבי של שינוי גישה. בשלב הראשון, תפיסות של הסכמה בקרב קבוצה של אנשים משפיעים מהתחום (למשל מומחים), משפיעות על עמדות מפתח פרטיות שאנשים עשויים להחזיק בנוגע לסוגיה (למשל, שהתחממות כדור הארץ נגרמת על ידי אדם). בתורם, האמונות הקוגניטיביות והרגשיות המרכזיות הללו עשויות לעצב עמדות ציבוריות ותמיכה במדע.[21] במילים אחרות, המודל מציע שמה שמבסס את עמדותיהם של אנשים כלפי מדע (לעיתים קרובות שנוי במחלוקת) הוא תפיסתם בנוגע לקונצנזוס המדעי. לתיקון התפיסה (השגויה) של אנשים לגבי הסכמה מדעית הקיימת בנושא, מתייחסים כתפיסת "מעבר"[21] ליצירת שינויים העתידיים באמונות בהן מחזיקים אנשים בנוגע לסוגיות חברתיות ומדעיות שנויות במחלוקת.[22]

המודל מוצא את שורשיו התאורטיים בתיאוריות פסיכולוגיות חברתיות בולטות אחרות כמו המודל היוריסטי-שיטתי ומודל הסבירות של עיבוד.[22] המודל יושם במגוון הקשרים, כולל שינויי אקלים,[23][24] חיסון,[25] ויכוח הברקזיט,[26] ו־GMOs.[27]

ניתוח אחד מ־Scepttical Science, הסוקר 37 מאמרים שפורסמו, מציין שכ-86% מהם תומכים בעקרונות הכלליים של GBM.[28]

תיאוריות קונספירציה

ואן דר לינדן ואחרים העבירו סקר באינטרנט ליותר מ-5,000 אמריקאים לגבי העדפותיהם הפוליטיות, וביקשו מהם להגיב לשאלות שפותחו במטרה למדוד חשיבה קונספירטיבית ופרנויה. הם גילו שאנשים בקצוות הקשת הפוליטית היו קונספירטיביים יותר מאלה שבמרכז. החוקרים גם גילו ששמרנים נוטים יותר לחשיבה קונספירטיבית מאשר ליברלים. ואן דר לינדן משער שהדבר עשוי לשקף הזדהות חזקה עם קבוצות וערכים שמרניים, וניסיונות לנהל אי ודאות.[29]

ספרים

  • חסינות מפני טיפשות (foolproof): מדוע אנו נופלים במלכודת המידע מוטעה וכיצד לבנות חסינות (HarperCollins), 2023.
  • סיכון ואי-ודאות בחברה של פוסט-אמת (Earthscan Risk in Society), 2019.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מה אם היו מציעים לכם חיסון נגד פייק ניוז? השיטה המהפכנית למאבק בהפצת שקרים | מוסף כלכליסט, באתר newmedia.calcalist.co.il
  2. ↑ "Sander van der Linden". Grantham Research Institute on climate change and the environment. נבדק ב-12 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "Sander van der Linden's Cambridge University Department Page". 6 בספטמבר 2016. נבדק ב-27 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ "Department Welcomes Dr. van der Linden". נבדק ב-27 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ Psychology, Public Policy, and Law. APA. נבדק ב-6 בפברואר 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ↑ "Personality and Individual Differences". Elsevier. נבדק ב-6 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Journal of Risk Research". Taylor & Francis. נבדק ב-14 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Current Research in Social and Ecological Psychology". Elsevier. נבדק ב-13 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ "Journal of Environmental Psychology". Elsevier. נבדק ב-6 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ Ortiz, Diego (2018). "Could this be the cure for fake news?". BBC Future.
  11. ↑ Robson, David (2020). "Vaccinating against viruses of the mind". British Psychological Association.
  12. ^ 12.0 12.1 van der Linden, Sander (2023). Why We Fall for Misinformation and How to Build Immunity. London, UK: 4th Estate/HarperCollins. p. 336. ISBN 9780008466718.
  13. ↑ van der Linden, Sander; Leiserowitz, Anthony; Rosenthal, Seth; Maibach, Edward (2017). "Inoculating the public against misinformation about climate change". Global Challenges. 1 (2): 1600008: 1–7. doi:10.1002/gch2.201600008. PMC 6607159. PMID 31565263.
  14. ↑ Maertens, R; Roozenbeek, J; Basol, M; van der Linden, S (2020). "Long-term effectiveness of inoculation against misinformation: Three longitudinal experiments". Journal of Experimental Psychology: Applied. 27 (1): 1–16. doi:10.1037/xap0000315. ISSN 1076-898X. PMID 33017160.
  15. ↑ Roozenbeek, J; van der Linden, S (2019). "Fake news game confers psychological resistance against online misinformation". Palgrave Communications. 5 (65). doi:10.1057/s41599-019-0279-9.
  16. ↑ חוקרים מקיימברידג': חשיפה במינון נמוך לשקרים "מחסנת" מהשפעת חדשות מזויפות, באתר הארץ, ‏23.1.2017
  17. ↑ Gold, Hadas (2020). "Researchers have created a 'vaccine' for fake news. It's a game". CNN.
  18. ↑ Reader, Ruth (2020). "This game can stop people from falling for COVID-19 conspiracies". Fast Company.
  19. ↑ חוקרים: מידע כוזב הוא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כיום, באתר הארץ, ‏3.7.24
  20. ↑ van der Linden, Sander; Leiserowitz, Anthony; Feinberg, Geoffrey; Maibach, Edward (2015). "The Scientific Consensus on Human-Caused Climate Change as a Gateway Belief: Experimental Evidence". PLOS ONE. 10 (2): e0118489. doi:10.1371/journal.pone.0118489. PMC 4340922. PMID 25714347.
  21. ^ 21.0 21.1 Mooney, Chris (2015). "Researchers think they've found a "gateway belief" that leads to greater science acceptance". The Washington Post.
  22. ^ 22.0 22.1 van der Linden, Sander; Maibach, Edward; Leiserowitz, Anthony (2020). "The gateway belief model: A large-scale replication". Journal of Environmental Psychology. 62: 49–58. doi:10.1016/j.jenvp.2019.01.009.
  23. ↑ van der Linden, S; Leiserowitz, A; Maibach, E (2017). "Scientific agreement can neutralize politicization of facts". Nature Human Behaviour. 2 (1): 2–3. doi:10.1038/s41562-017-0259-2. PMID 30980051.
  24. ↑ Kerr, Marc; Wilson, John (2018). "Changes in perceived scientific consensus shift beliefs about climate change and GM food safety". PLOS ONE. 13 (7): e0200295. Bibcode:2018PLoSO..1300295K. doi:10.1371/journal.pone.0200295. PMC 6034897. PMID 29979762.
  25. ↑ Hotchkiss, Michael (2015). "Emphasizing consensus about safety boosts support for vaccines". Princeton University News.
  26. ↑ Harris, Adam; Sildmäe, Oliver; Speekenbrink, Maarten; Hahn, Ulrike (2020). "The potential power of experience in communications of expert consensus levels" (PDF). Journal of Risk Research. 22 (5): 593–609. doi:10.1080/13669877.2018.1440416.
  27. ↑ Dixon, Graham (2018). "Applying the Gateway Belief Model to Genetically Modified Food Perceptions: New Insights and Additional Questions". Journal of Communication. 66 (6): 888–908. doi:10.1111/jcom.12260.
  28. ↑ Cook, John (2020). "The Consensus on Consensus Messaging". Skeptical Science.
  29. ↑ Miller, Greg (14 בינואר 2021). "The enduring allure of conspiracies". Knowable Magazine. doi:10.1146/knowable-011421-2. נבדק ב-9 בדצמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)


ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סנדר ואן דר לינדן".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סנדר ואן דר לינדן40354772Q30072203

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סנדר_ואן_דר_לינדן&oldid=2901942"