סמירמיס
סמירמיס (שם אשורי שַמוּראמַת) הייתה מלכה אשורית שחייתה בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. לפי גרסאות אחדות, פירוש שמה "אהובת היונים", ולפי גרסאות אחרות, שמה המקורי הוא סמור-אמת, "מתנת הים" בבבלית. לפי ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס, השם "סמירמיס" מוצאו במילה האשורית "סוּמָטוּ", שמשמעותה "יונה".
קורות חייה
סמירמיס נולדה בעיר ארך למשפחת אצולה. כפי הנראה הייתה המלכה שמוראמת (Shammuramat), אשתו של המלך שמשי-אדד החמישי. בנה הוא אדד-ניררי השלישי, ששמו מופיע על פסל של האליל נבו, הנמצא כיום במוזיאון הבריטי. מונומנטים רבים מיוחסים לסמירמיס. מסופר על פסל שהזמינה של האלילה ריאה, יושבת על כס מלכות, מוקפת באריות. לפי התיאור משקלו של הפסל עלה על 250 טון. יש המייחסים לה את בניית הגנים התלויים של בבל.
סמירמיס הייתה דמות אמיתית, אולם כפי שקרה לשליטים רבים במזרח, דמותה עברה האללה ונכללה בסיפורי המיתולוגיה המסופוטמית. לפי אגדה אשקלונית, גרמה האלילה אשרה לאימה אטרגטיס (דרקטו בפי קטסיאס היווני), אלילה אשקלונית-סורית, לרצות בנער מקומי ונולדה להם סמירמיס. לאחר לידתה התביישה האלילה בקשר עם בן האנוש, הרגה את אביה של סמירמיס, נטשה את בתה ובעצמה קפצה לאגם והפכה לדג. סמירמיס גודלה על ידי יונים, עד שנמצאה על ידי הרועה המלכותי סימס. כשגדלה נישאה לנינוס (המייסד המיתולוגי של נינוה), שאילץ את בעלה הראשון להתאבד כדי שיוכל לשאת אותה. מסופר שלאחר מותו של נינוס בקרב המשיכה את כיבושיו והרחיבה אותם. בסופו של דבר, על פי האגדה, הפכה סמירמיס ליונה.
הטייל הסורי לוקיאנוס מספר על ה'מקדש' בהיראפוליס, שעל פי גרסאות מסוימות הוקם על ידי סמירמיס וניצב בו הפסל שלה, כשעל ראשו יונת זהב. הפסל ניצב בדלת המקדש של הרה כשהוא מורה בידה על הפתח. הוא מספר שהאנשים באזור נמנעים מאכילת דגים ויונים משום שאלה נחשבים לחיות קדושות. קישורים נוספים בין היונה לסמירמיס מופיעים גם אצל פליניוס וסטרבו.
על פי גרסה אחרת, סמירמיס הייתה בתה של האלילה עתרגתיס ואמו של הגיבור נמרוד.
קישורים חיצוניים
22395509סמירמיס