סמיון שולומוביץ' גורביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סֵמיוֹן שוֹלוֹמוֹבִיץ' (או שלֵמוֹבִיץ') גוּרֵבִיץ'
Семён Шоломович (Шлемович) Гуревич
לידה 20 בדצמבר[1] 1915
איגומן, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 23 באפריל 1982 (בגיל 66)
מינסק, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19361945 (כ־9 שנים)
דרגה לויטננט
תפקידים בשירות
מפקד מחלקת טלפון וכבלים של פלוגת התקשורת המעוטרת מס' 107 בחטיבת סיור מס' 78 של הארמייה השביעית
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות (26 באוקטובר 1943)[2][3]
עיטור כוכב הזהב
עיטור לנין[4]
עיטור הכוכב האדום (14 באוגוסט 1943)[5]
עיטור הכוכב האדום (6 בספטמבר 1944)[6]
עיטור מלחמת המולדת (14 במאי 1945)[7]
מדליה העוז (13 באוקטובר 1943)[8]

סמיון שולומוביץ' (או, לפי תעודות אחרות: שלמוביץ') גורביץ'רוסית: Семён Шоломович Гуревич או Семён Шлемович Гуревич; ‏19151982) היה יהודי סובייטי לוחם במלחמה הפטריוטית הגדולה, מפקד מחלקת טלפון וכבלים של פלוגת התקשורת המעוטרת מס' 107 בחטיבת סיור מס' 78 של הארמייה השביעית של חזית הערבה, גיבור ברית המועצות, בדרגת לויטננט המעוטר.

קורות חיים

נולד בעיר איגומן, גוברניית מינסק, במשפחת איכרים. לאחר סיום שבע שנות לימודיו, עבד כנגר.

בצבא האדום מאז 1936. השתתף בפלישת ברית המועצות לפולין באזור בלארוס בשנת 1939. בחזיתות של מלחמת העולם השנייה מאז יולי 1941. בשנת 1942 סיים את לימודיו בבית הספר לפרשים של טמבוב. חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מאז 1943.

בלילה שלפני 25 בספטמבר 1943 חצה עם עוד ארבעה קשרים את נהר הדנייפר מצפון לכפר דומוטקן שבנפת ורחנפרובסקי במחוז דניפרופטרובסק ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית וחיבר מפקדות בין הגדות.

כשקבוצה של חיילי ורמאכט ביצע תקיפה מן העורף הסובייטי ב-27 בספטמבר 1943, התקשורת עם הגדה השמאלית נותקה והוא הוביל את חיילי הקשר למתקפת נגד וחיסל באופן אישי יותר מעשרה חיילים גרמניים. לאחר מכן חודש הקשר.

לאחר המלחמה - יצא לגמלאות, חי ועבד במינסק. נקבר בבית העלמין המזרחי (המוסקבאי) בעיר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31827764סמיון שולומוביץ' גורביץ'