סמואל טיילור קולרידג'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
סמואל טיילור קולרידג' (אנגלית: Samuel Taylor Coleridge; 21 באוקטובר 1772 - 25 ביולי 1834), משורר מבקר ופילוסוף אנגלי, יחד עם ידידו המשורר ויליאם וורדסוורת' היה מהדור הראשון של המשוררים הרומנטיים באנגליה.
ביוגרפיה
סמואל טיילור קולרידג' נולד באוטרי סט מרי במחוז דבון באנגליה, הצעיר מבין 14 ילדיו של כומר הקהילה. אחרי מות אביו ב-1781 נשלח ללמוד בבית הספר "Christ's Hospital" בלונדון. בין 1791 ל-1794 למד ב-"Jesus College" באוניברסיטת קיימברידג', פרט לתקופה קצרה בה התגייס לדרגונים (Dragoons). באוניברסיטה נתקל בדעות פוליטיות ותאולוגיות שנחשבו אז רדיקליות. הוא עזב את קיימברידג' ללא תואר, והצטרף לידידו המשורר לעתיד רוברט סאותי בתוכנית להקמת קהילה אוטופית בפנסילבניה, אך תוכניתם נכשלה. ב-1795 נישאו שני החברים לשתי אחיות שרה ואליזבת פריקר, נישואיו של קולרידג' לשרה לא היו מאושרים.
ב-1795 התיידד קולרידג' עם המשורר ויליאם וורדסוורת' ועם אחותו דורותי. קולרידג' חי בנת'ר סטואי בסומרסט ואחרי זמן מה עברו לגור בקרבת מקום גם ויליאם ודורותי וורדסוורת'. שם כתב קולרידג' את שיריו המפורסמים "שירת יורד-הים הישיש" The Rime of the Ancient Mariner, את חלקו הראשון של Christabel ואת קובלא ח'אן, שנכתב, לפי עדותו, לאחר שהתעורר מחלום שנגרם מהזיית אופיום במהלכו הוכתבו לו מילות השיר. בתקופה זו קולרידג' החל להשתמש באופיום כמשכך כאבים, שימוש שהיה מקובל ונפוץ.
ב-1798 פרסמו קולרידג' וורדסוורת' יחד קובץ שירים "בלדות ליריות", שהיה נקודת הפתיחה של התנועה הרומנטית האנגלית. רוב השירים בקובץ היו מאת וורדסוורת', אולם שירו של קולרידג' "שירת יורד-הים הישיש" The Rime of the Ancient Mariner, שהיה השיר הארוך ביותר בקובץ, משך תשומת לב רבה.
בסתיו 1798 יצאו קולרידג' וורדסוורת' לגרמניה, קולרידג' בילה את רוב זמנו בערי-אוניברסיטאות. הוא החל להתעניין בפילוסופיה גרמנית ובעיקר בפילוסופיה של קאנט, ובביקורת ספרותית של המחזאי גוטהולד לסינג. קולרידג' למד גרמנית וכשחזר לאנגליה תרגם לאנגלית את הטרילוגיה Wallenstein מאת המשורר הגרמני פרידריך שילר.
ב-1800 חזר קולרידג' לאנגליה והתיישב עם משפחתו באזור האגמים Lake District, הוא נקלע למעגל קסמים של אי-ביטחון עצמי בכישוריו כמשורר, בריאות לקויה ותלות גוברת באופיום. לא ברור אם הדיכאון בו שקע היה הגורם או התוצאה של השימוש הגובר באופיום, ב-1802 כתב את "דיכאון: אודה" "Dejection: An Ode" בו הוא מבטא את היאוש והחשש מאיבוד הכישרון היצירתי.
בשנים 1804 עד 1806 חי קולרידג' במלטה והיה מזכירו האישי של הנציב העליון הבריטי. ערך מסעות באיטליה ובסיציליה, בתקווה שבריאותו תשתפר ושהוא יוכל לצמצם את צריכת האופיום.
בין השנים 1808 ל-1819 העביר קולרידג' סדרה של הרצאות בלונדון ובבריסטול, להרצאותיו על שייקספיר הייתה השפעה על הסופרים בני דורו להגברת ההתענינות במחזאי.
ב-1816 עבר קולרידג' לגור בהייגייט בבית הרופא ג'יימס גילמן. בביתו השלים את עבודת הפרוזה הגדולה שלו Biographia Literaria, כעין אוטוביוגרפיה הכוללת רשימות ומאמרים בנושאים שונים בתורת הספרות ובביקורת ספרותית. הוא פרסם כתבים נוספים Sibylline Leaves 1817, Aids to Reflection 1825, ואת Church and State 1830. קולרידג' מת בהייגייט ב-25 ביולי 1834.
השעיית הספק
קולרידג' טבע את המושג "השעיית הספק" (במקור: "Suspension of disbelief") כמוסכמה, שבה אנו הקוראים או הצופים מוכנים - במסגרת יצירת האומנות וכדי ליהנות יותר - לשים בצד את הספק שלנו.
Coleridge has done as much as anyone to relate the psychology of belief to this aesthetic problem, and some of his terms—like “negative faith,” “poetic faith,” and “willing suspension of disbelief”— are worth recalling here. When he talks of “poetic faith” as distinct from “historical faith,” he clearly means merely the surrender for the time being to the apparent reality of the literary fiction. In this sense, of course, the term “poetic faith” applies to our response to Hamlet, no matter what state of belief we are in with regard to ghosts in the real world; it simply means that, although we know the ghost we see on the stage to be no real ghost, we temporarily accept him as such. (Doran, Madeleine: 'That Undiscovered Country': A Problem Concerning The Use of the Su¬pernatural in Hamlet and Macbeth. Renaissance Studies in Honour of Hardin Craig, Iowa, 1941, p. 227)
ספריו שתורגמו לעברית
- שירת יורד-הים הישיש, בשבעה חלקים (תרגום: רות בלומרט), תחריטים - גוסטב דורה. העל-טבעי והדמיון הפיוטי, מאת לאונה טוקר, הוצאת קשב לשירה, תל אביב, 2001.
- שירת המלח הקדמוני, וקבלה כן מאת ס"ט קאלרידש (תרגום: עקיבא פליישמאן), ניו יארק, תרע"א-1911.
- קריסטבל (תרגום, איורים, הערות ואחרית-דבר: לילך ניישטט-בורנשטיין), הוצאת אבן חושן, רעננה, תשע"א-2011
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:סמואל טיילור קולרידג' |
- כתבי סמואל טיילור קולרידג' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- לילך ניישטט, קרִיסטבֵּל - תרגום לעברית, כתב עת "החוטם", גיליון רביעי, יוני 2009.
- לילך בורנשטיין ניישטט, קריסטבל אבן חושן 2011
- אסף ענברי, ארמונו של קובלאי חאן
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "קובלה חאן": מיהו האיש מפורלוק וכיצד פגע בשירה האנגלית, בבלוג "סופרת ספרים", 31 ביולי 2017
- רונית אפרת, השוואת שלושה תרגומים לעברית של The Rime of The Ancient Mariner
- על סמואל טיילור קולרידג' באתר The Victorian Web (באנגלית)
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על סמואל טיילור קולרידג', 9 בנובמבר 2011
23730260סמואל טיילור קולרידג'