סלסטינוס הרביעי
 | |||||
| סלסטינוס הרביעי | |||||
| לידה | מילאנו, איטליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 10 בנובמבר 1241 | ||||
| מדינה | מדינת האפיפיור | ||||
| |||||
סלסטינוס הרביעי (בלטינית: Caelestinus IV; מת ב-10 בנובמבר 1241) היה אפיפיור קצר ימים. עם בחירתו לתפקיד ביום 25 באוקטובר 1241 שימש כאפיפיור במשך שבועיים ונפטר ביום 10 בנובמבר 1241. מדרך הטבע לא הספיק סלסטינוס להטביע חותמו על ההיסטוריה וכהונתו שימשה כאתנחתא בין כהונות של אפיפיורים אחרים.
חייו לפני מינוי לאפיפיור
מעט מאז ידוע על ילדותו ובחרותו של סלסטינוס הרביעי. הוא נולד בעיר מילאנו וקיבל את השם ג'ופרדו דה קסטיליון (Goffredo da Castiglione) על פי מקורות בני התקופה הוא היה אחיין מצד אימו של האפיפיור אורבנוס השלישי.[1] הוא מופיע בפעם הראשונה על דפי ההיסטוריה כיועץ לכנסייה של מילאנו, ככל הנראה בשנת 1219. ביום 18 בספטמבר 1227 מינה אותו האפיפיור גרגוריוס התשיעי לקרדינל ובשנת 1228 נשלח ג'ופרדו דה קסטיליון בתפקיד לגאט (שליח האפיפיור) ללומברדיה וטוסקאנה - אזורים שבתקופה זו היו נתונים להשפעה של האימפריה הרומית ה"קדושה" ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" שנחשב ליריב אסטרטגי של הכנסייה הקתולית ומדינת האפיפיור. שליחותו העלתה חרס והוא לא הצליח להניא את בני בריתה של הקיסרות לעבור לתמיכה בכס ה"קדוש". בשנת 1238 הוא מונה לתפקיד הקרדינל של הדיוקסיה סבינה-פוגיו מירטאטו (Diocese of Sabina-Poggio Mirteto) שם שימש עד למותו הפתאומי של גרגוריוס התשיעי ביום 22 באוגוסט 1241.
בחירתו לאפיפיור
מותו של גרגוריוס וצעדי המנע האגרסיביים שנקט פרידריך, שכללו סגר על הדרכים המובילות לרומא, הטילו את מדינת האפיפיור לתוהו. הקונקלווה נתכנסה בתנאים פיזיים קשים והעימותים בין הקרדינלים החריפו את הלחץ והאריכו את תהליך הבחירה. הבעיה העיקרית שניצבה בפני הקרדינלים הייתה המלחמה מול הקיסרות הרומית ה"קדושה". בעוד הקונקלווה מתדיינת היו בידי הקיסר שני קרדינלים שנישבו והופעתם נמנעה בעוד מספר קרדינלים - מתומכיו מטרפדים בחירה של קרדינל עוין לקיסר, קבוצה אחרת בראשות הקרדינל סיניבלו די פיאשי שעתיד להיבחר כאינוקנטיוס הרביעי דרשו לבחור קרדינל מחוג הנאמנים לגרגוריוס התשיעי שמובטח כי ימשיך בקו הנוקשה כנגד הקיסר והאימפריה. קבוצה שלישית שלא הייתה מתומכי הקיסר אך שאפה לשים קץ למלחמות האזרחים שקרעו את איטליה.
הוועידה "נכלאה" במבנה עתיק ומט ליפול - ארמון רומאי בשם Septizodium שמגגו הדולף חדרו שפכים שמקורם בהפרשות של החיילים ששמרו על חברי הוועידה.[2] לבסוף, לאחר חודשיים של וויכוחים, נבחר ג'ופרדו דה קסטיליון כמועמד של פשרה בו תמכו שבעה קרדינלים בלבד הוא הוכתר ביום 25 באוקטובר 1241 והספיק להטיל חרם נידוי על הפוליטיקאי האיטלקי שכלא את וועידת הקונקלווה בארמון הרומאי. הוא נפטר, ככל הנראה כתוצאה ממחלה או חשיפה לתנאים הקשים במהלך חודשי ההתוועדות ביום 10 בנובמבר 1241.
מותו של סלסטינוס הרביעי החזיר את הגלגל לאחור, שוב היה על הקרדינלים לבחור במועמד לכס האפיפיור ולבחור במדיניות בכס ה"קדוש" מול הקיסרות. רק ביום 25 ביוני 1243 הצליחו הקרדינלים לבחור ביורש שעלה לכס ה"קדוש" כאינוקנטיוס הרביעי והתגלה כיריבו המר והאחרון של הקיסר פרידריך השני.
קישורים חיצוניים
- סלסטינוס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| הקודם: גרגוריוס התשיעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: אינוקנטיוס הרביעי |
38449395סלסטינוס הרביעי