סלן
 | |
| שיגורה של סלן על גבי המשגר H-IIA F13 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | הסוכנות היפנית לחקר החלל |
| תאריך שיגור | 14 בספטמבר 2007, 01:31:01 UTC |
| משגר | H-IIA |
| דף הבית של סלן (באנגלית) | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ואימפקטור |
| לוויין של | הירח |
| תאריך כניסה למסלול | 3 באוקטובר 2007 |
| מסלול | מסלול קוטבי |
| זמן הקפה | שעתיים |
| גרם שמיים | הירח |
| תאריך נחיתה | התרסקות: 10 ביוני 2009, 18:25 UTC |
| משך המשימה |
שנה, 8 חודשים ו־7 ימים עד להתרסקות מכוונת על הירח |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 3,020 ק"ג |
| כוח | 3,486 ואט |
סלן (באנגלית: SELENE, מיוונית עתיקה: Σελήνη - ירח), הידועה גם בכינוי קאגויה (ביפנית: かぐや), היא מקפת הירח השנייה של יפן ששוגרה ב-14 בספטמבר 2007. סלן שוגרה לחלל כחלק מהעניין המחודש בחקר הירח. היא ממשיכה את דרכה של מקפת הירח הראשונה של יפן, האגורומו, ששוגרה ב-1990.
השם סלן (SELENE) מהווה גם ראשי תיבות של המשפט "Selenological and Engineering Explorer"; השם היפני נגזר ממכינויה של נסיכת הירח, קאגויה, והוא נבחר על ידי הציבור הרחב. נסיכת הירח מופיעה בסיפור העם היפני "סיפורו של חוטב הבמבוק". הגשושית הוצעה לראשונה בידי שתיים מהסוכנויות שלימים אוחדו לסוכנות היפנית לחקר החלל, JAXA.
אחרי שהקיפה את הירח במשך שנה ושמונה חודשים, רוסקה הגשושית במכוון על הירח סמוך למכתש גיל ב-10 ביוני 2009.
מטרות המשימה
המטרות העיקריות של המשימה הן:
- חקר המוצא של הירח והאבולוציה הגאולוגית שלו.
- השגת מידע אודות סביבת פני הירח.
- ביצוע מחקר מדעי של מסלול הירח.
מטרה משנית: הגברת מודעות הציבור לחקר החלל, באמצעות שידורי טלוויזיה בחדות גבוהה של זריחת כדור הארץ כפי שהיא נראית בעיני הגשושית מעל קרקע הירח.
מהלך המשימה
משימת סלן תוכננה לראשונה לשיגור בשנת 2003, ואולם כישלון המשגר במשימה אחרת, וקשיים טכניים, גרמו לדחיית השיגור עד שנת 2007 במהלכה התגלו קשיים נוספים. השיגור המקורי תוכנן ל-16 באוגוסט, אך אז הסתבר שכמה רכיבים אלקטרוניים לא הותקנו כראוי.
סלן שוגרה ב-14 בספטמבר 2007, 01:31:01 UTC, על גבי משגר מדגם H-IIA ממרכז החלל טנגשימה שבאי טנגשימה. משקל המשגר והגשושית בעת השיגור היה 3,020 ק"ג. ב-3 באוקטובר הגיעה הגשושית לירח ונכנסה למסלול קוטבי אליפטי ראשוני. הנקודה הקרובה ביותר במסלול הייתה במרחק 120 ק"מ מקרקע הירח, והגבוהה הייתה במרחק 13,000 ק"מ ממנו. ב-9 באוקטובר שיחררה הגשושית את לוויין המשנה הראשון, Rstar, למסלולו (100 על 2,400 ק"מ), וב-12 באוקטובר שיחררה את הלוויין השני, Vstar, למסלול של 100 על 800 ק"מ. בסופו של דבר, ב-21 באוקטובר הקיפה סלן את הירח בגובה אחיד של 100 ק"מ. אורך החיים המתוכנן של המשימה היה שנה.
סלן השלימה את מטרותיה בסוף אוקטובר 2008 והחלה את משימתה המורחבת, שהייתה אמורה להימשך עד מרץ 2009. לאחר מכן הייתה אמורה הגשושית להיכנס למסלול מעגלי בגובה 50 ק"מ ולבסוף למסלול אליפטי של 100 על 20 ק"מ, עם התרסקות מכוונת על הירח באוגוסט 2009. בגלל בעיה טכנית בחללית שונתה התוכנית כך שב-1 בפברואר 2009 הונמך מסלול הגשושית לגובה 50 ± 20 ק"מ, וההתרסקות על הירח אירעה ב-10 ביוני 2009, 18:25 UTC.
לווייני משנה
Rstar (נודע גם כאוקינה - דמות נוספת מ"סיפורו של חוטב הבמבוק") המהווה לוויין ממסר קטן, וVstar (נודע גם כאואונה - דמות נוספת מ"סיפורו של חוטב הבמבוק") המהווה לוויין VLBI, הם שני לוויינים קטנים ששוגרו על גבי הגשושית סלן ושוחררו זמן קצר לאחר הגעת הגשושית למסלול סביב הירח. לשני הלוויינים צורה של פריזמה מתומנת.
לוויין הממסר Rstar העביר את שידורי הרדיו מכדור הארץ למקפת ובכיוון ההפוך, כאשר המקפת מוסתרת מאחורי הירח, וכן כדי למדוד את הסחת דופלר. מסתו של Rstar - 53 ק"ג, גודלו מטר על מטר על 65 ס"מ. בקרת הגובה שלו מתבצעת באמצעות שיטת ייצוב-סנכרון. ההספק החשמלי הנדרש להפעילו - 70 ואט; מסלולו 100 על 2,400 ק"מ ונטייתו - 90 מעלות.
Vstar - לוויין VLBI (ראשי תיבות של לוויין לאינטרפרומטריה בקו בסיס ארוך מאד (Very Long Baseline Interferometry satellite) משמש למדידת שדה המשיכה של הירח, במיוחד באזורי השפה, כאשר לא ניתן להשתמש בשיטת הסחת דופלר. מסתו של לוויין ואסטר 53 ק"ג, וגם גודלו וצריכת האנרגיה שלו זהים לאלו של Rstar. מסלולו האליפטי מביא אותו מגובה 100 ק"מ לגובה 800 ק"מ, ונטייתו גם כן 90 מעלות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הדף הרשמי של הפרויקט באתר סוכנות החלל היפנית (באנגלית)
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
- ריכוז הידיעות על משימת סלן-קאגויה, באתר "הידען"