סכר מוסול
 | |
| סכר מוסול | |
| מיקום |
 עיראק, מחוז נינוה, כ-50 ק"מ צפונית-מערבית לעיר מוסול |
|---|---|
| סוג | סכר סוללה (מסוג earth fill dam) |
| סוכר את | נהר חידקל |
| יוצר את | אגם סכר מוסול |
| אורך | 3,650 מטרים |
| רוחב בבסיס | 700 מטרים |
| גובה | 113 מטרים |
| נפח סכר | (בעיקר אדמה ובטון) כ-37,700,000 מ"ק |
| מברצים | 2 |
| ייצור חשמל |
מוסול 1 – 4 x 187.5 מוסול 2 – 4 x 15.5 מוסול 3 – 2 x 120 סה"כ 1,052 מגה-ואט |
| תקופת הבנייה | 1980–1986 (כ־6 שנים) |
| שטח אגם | 380 קמ"ר |
| נפח אגם | 11.11 קמ"ק |
| מפעיל | משרד משאבי המים |
| קואורדינטות | 36°37′49″N 42°49′23″E / 36.63028°N 42.82306°E |
סכר מוסול (בערבית: سد الموصل; תעתיק מדויק: סד אלמוצל; בכורדית: Bêndawi Mûsil. שמו הקודם – "סכר סדאם" سد صدام) הוא הסכר הגדול בעיראק (במחוז נינוה) שהוקם על נהר החידקל, כ-50 ק"מ צפונית-מערבית לעיר מוסול, כ-100 ק"מ דרום-מזרחה לעיר הטורקית ג'יזרֶה וכ-450 ק"מ צפונית-מערבית לעיר הבירה בגדאד. הסכר מדורג כרביעי בגודלו במזרח התיכון.
הקמת סכר מוסול
סכר מוסול נבנה בין השנים 1986-1980 במטרה לחזק את משטרו של סדאם חוסיין בשנות מלחמת איראן–עיראק ולקדם מאמצי ערביזציה בצפון עיראק. הסכר תוכנן כסכר רב-תכליתי: אספקת מים, השקיה, שליטה בעוצמת שיטפונות וייצור חשמל.
מאפייני הסכר
הסכר
אורכו של סכר מוסול הוא 3,650 מטרים, רוחבו בבסיסו שמתחת למים 700 מטרים, גובהו – 113 מטרים.[1] הסכר מכיל כ-37.7 מיליון מ"ק של חומר (בעיקר אדמה ובטון).[2] כמות המים המקסימלית שיכולה לעבור דרך הסכר בשנייה אחת היא 13,000 מ"ק. דרך מברצי חירום יכולים לעבור 4,000 מ"ק לשנייה.
המאגר-אגם סכר מוסול
אגם סכר מוסול הוא אגם מלאכותי שנוצר מצפון לסכר ומשתרע לאורך כ-45 ק"מ. רוחבו במקום הרחב ביותר הוא 14 ק"מ ובמקום הצר ביותר – 2 ק"מ.[3] שטח פניו הוא 380 קמ"ר ותכולתו 11.11 קמ"ק (קילומטר מעוקב).[1] האגם הוא מקור עיקרי של אספקת מי השתייה בעיראק שמספק מים למוסול, לבגדאד ולערים אחרות.[4]
תחנת הכוח
תחנת כוח הידרואלקטרית העיקרית כוללת 4 מחוללים (גנרטורים)-טורבינה מסוג "פרנסיס" (Francis turbine), שהספקו של כל אחד מהם הוא 187.5 מגה ואט ובסך הכול 750 מגה ואט.
כיבוש הסכר על ידי המדינה האסלאמית
ב-7 באוגוסט 2014 כבשו לוחמים סונים מארגון המדינה האסלאמית מידי לוחמים כורדים (הפשמרגה) את סכר מוסול, כחודשיים אחרי השתלטותם על העיר מוסול.
ב-17 באוגוסט 2014 השתלטו לוחמים כורדים וצבא עיראק בסיוע אווירי של ארצות הברית בחזרה על הסכר.[5]
בחודש ספטמבר 2015 פורסם דו"ח מומחים המתריע כי בבסיס הסוללה המרכזית של הסכר התגלו שקעים בקרקע, ואלה הובילו להרחבתם של סדקים בחומות הסוללה. המומחים הביעו את חששם כי הסכר עומד על סף קריסה, שבעקבותיה ישטוף האגם המלאכותי הענק שנקווה מצפון לו את כל הנקרה בדרכו.[6] פריצה כזו תוביל להצפת העיר מוסול על 2.8 מיליון תושביה ועלולה להציף את בגדאד, 400 ק"מ דרומה, במים בגובה ארבעה מטרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- جمهورية العراق, وزارة الموارد المائية, سد الموصل
الفلم الوثائقي سد الموصل /الجزء الاول, סרטון באתר יוטיוב- سد الموصلMosul Dam,Tigris River,Aerial,Iraq,HD,2011, סרטון באתר יוטיוב
- US, The Office of the Special Inspector General for Iraq Reconstruction (SIGIR), Relief and Reconstruction Funded Work at Mosul Dam Mosul, Iraq, 29 October 2007
- Issa E. Issa, Nadhir Al-Ansari, Govand Sherwany, Sven Knutsson, "Sedimentation Processes and Useful Life of Mosul Dam Reservoir, Iraq", Engineering, 2013, 5, 779-784
- Mosul dam: A life source in northern Iraq, Arab News online, 18 August 2014
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 جمهورية العراق, وزارة الموارد المائية, سد الموصل
- ^ Mosul dam: A life source in northern Iraq, Arab News online, 18 August 2014
- ^ Issa E. Issa, Nadhir Al-Ansari, Govand Sherwany, Sven Knutsson, "Sedimentation Processes and Useful Life of Mosul Dam Reservoir, Iraq", Engineering, 5, 2013, p. 780
- ^ M. F. O. Khattab & B. J. Merkel, Distribution of heterotrophic bacteria and water quality parameters of Mosul Dam Lake, Northern Iraq, via Transactions of the Wessex Institute
- ^
הכוחות הכורדיים בעיראק: השתלטנו מחדש על סכר מוסול, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014.
- ^ מלחמה וסביבה: סכנת קריסתו של סכר מוסול
סכר מוסול32638479Q606561