סירנו ברט
 | |
| מייג'ור ברט במהלך מלחמת העולם הראשונה, לאחר שקיבל את צלב השירות המצוין. | |
| לידה |
31 באוקטובר 1891 פורטלנד, אורגון |
|---|---|
| פטירה | 9 בספטמבר 1952 (בגיל 60) |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1916–1943 (כ־27 שנים) |
| דרגה | בריגדיר גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
המהפכה המקסיקנית מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 צלב השירות המצוין  מדליית השירות המצוין  כוכב הכסף | |
סירנו אלמר ברט (באנגלית: Sereno Elmer Brett; 31 באוקטובר 1891 - 9 בספטמבר 1952) היה קצין בצבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל ששירת במלחמת העולם הראשונה ומילא תפקיד חשוב, גם אם פחות ידוע, בפיתוח לוחמת השריון של צבא ארצות הברית.
ביוגרפיה
סירנו אלמר ברט נולד ב-31 באוקטובר 1891 בפורטלנד שבאורגון להוריו ג'יימס ברט וקלרה מרי דה לייל הרווי. הוא למד באוניברסיטת אורגון וסיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות בשנת 1916. לאחר סיום לימודיו התגייס ברט לצבא, וב-28 בנובמבר 1916, לאחר הכשרתו, הוא מונה ללוטננט משנה במשמר הלאומי של אורגון.
באותה השנה נשלח ברט להשתתף במשלחת פנצ'ו וייה, מבצע של צבא ארצות הברית שנועד לדכא את כוחותיו של פנצ'ו וייה במהלך המהפכה המקסיקנית. במבצע השתתף גם ג'ורג' פטון שהיה אז לוטננט. במהלך מלחמת העולם הראשונה נשלח ברט לאירופה יחד עם גייסות הטנקים של חיל המשלוח האמריקני וקודם לדרגת קפטן ב-25 ביולי 1917.
ברט, אז מייג'ור, פיקד על גדוד הטנקים ה-326 והוביל את מתקפת הטנקים הראשונה של צבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה בקרב סן-מייל. על תפקודו בקרב קיבל ברט את צלב השירות המצוין. בפירוט הסיבות להענקת העיטור נכתב: "נשיא ארצות הברית של אמריקה... העניק בעונג את צלב השירות המצוין למייג'ור סירנו אלמר ברט, צבא ארצות הברית, על גבורה יוצאת דופן בקרב בעת שפיקד על גדוד הטנקים ה-326 ליד רישסורט [Richecourt], צרפת, 12 בספטמבר 1918. ביום הראשון של מתקפת סן-מייל מייג'ור ברט הוביל את הגדוד שלו מרישסורט לבואס קארט דה רזרב [Bois Quart De Reserve] לנוכח אש מקלעים וארטילריה חזקה, וקור רוחו ואומץ ליבו שימשו דוגמה לגדוד כולו"[1].
לאחר שפטון נפצע, מילא ברט את מקומו כמפקד חטיבת הטנקים הראשונה של חיל המשלוח במתקפת מז-ארגון. בין ה-26 בספטמבר ל-10 בנובמבר (1918) החטיבה תמכה ב-8 דיוויזיות של הארמייה הראשונה ב-18 תקיפות שונות. על פיקודו על החטיבה במתקפת מז-ארגון קיבל ברט את מדליית השירות המצוין. בפירוט הענקת המדליה נכתב בין היתר: "בהישגיו המקצועיים המבריקים, יכולתו הטכנית ובמנהיגות בלתי רגילה תרם באופן בולט להצלחתה של הארמייה הראשונה"[1].
עיטורים נוספים אותם קיבל במלחמת העולם הראשונה היו כוכב הכסף, לב הארגמן (פעמיים), צלב המלחמה (גרסת 1914-1918) ואות לגיון הכבוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עסק ברט לצד פטון ואייזנהאואר בהפקת לקחים מלוחמת השריון במלחמת העולם הראשונה ובפיתוח לוחמת השריון המודרנית. ב-1919 השתתף יחד עם אייזנהאואר בשיירת הרכבים הטרנסקונטיננטלית המפורסמת. ברט נשאר בצבא בשנים שבין מלחמות העולם. בהמשך שירת בתפקיד ראש המטה של הדיוויזיה המשוריינת הראשונה ולאחר מכן במטה של הדיוויזיה המשוריינת החמישית כשזו התכוננה בשנים 1942–1943 למערכה באירופה. בפברואר 1942 קודם לדרגת בריגדיר גנרל, אך באוקטובר 1943 פרש מסיבות רפואיות.
סירנו ברט מת ב-9 בספטמבר 1952 בסנטה ברברה שבקליפורניה.
קישורים חיצוניים
- "סירנו אלמר ברט", באתר לא רשמי של בית הקברות הלאומי ארלינגטון (באנגלית).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "סירנו אלמר ברט" באתר projects.militarytimes (באנגלית)
25544961סירנו ברט