סיס חוורוור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסיס חוורוור
בעת תעופה ביוון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: סיסאים
משפחה: סיסיים
סוג: סיס
מין: סיס חוורוור
שם מדעי
Apus pallidus
ביצים של סיס חוורוור

סיס חוורוור (שם מדעיApus pallidus) היא עוף קטן הדומה במראה החיצוני לסנונית הרפתות או סנונית הערים אך איננו שייך לסדרה ציפורי שיר אלא לסדרת הסיסאים. הדמיון הרב בין הקבוצות הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת המשקף סגנונות חיים דומים.

לסיסים רגליים קצרות מאוד אשר משמשות אותם רק עבור היצמדות למשטחים אנכיים. השם המדעי של מין זה מורכב משם הסוג, Apus, שפירושו "סיס" בלטינית, שנחשבה בעבר על ידי הקדמונים לסוג של סנונית בלי רגליים (מיוונית עתיקה α, a, "בלי", πούς, pous, "רגל"), ו-pallidus בלטינית "חיוור".[1] הם לעולם לא מתיישבים על הקרקע באופן טבעי. סיסים מבלים את רוב חייהם באוויר וניזונים מחרקים שהם תופסים בעזרת המקור. הם שותים תוך כדי תעופה.

הסיס החוורוור חולף בישראל בעת הנדידה שלו והוא נחשב לחולף מצוי בכל חלקי הארץ.[2]

טקסונומיה

סיס חוורוור תואר לראשונה על ידי חוקר הטבע האנגלי ג'ורג' ארנסט שלי ב-1870.

תיאור

מוטת הכנפיים של מין זה היא 44 ס"מ ואורך גופו היא בין 16–18 ס"מ. מין זה דומה מאוד לסיס החומות וניתן להבדיל ביניהם רק מסקירה קפדנית. כמו לסיס החומות, זנבו קצר ומפוצל וכנפיו ארוכות מאוד ומתעקמות אחורה ומזכירות בצורתן סהר או בומרנג.

הסיס החוורוור הוא כהה לגמרי חוץ מכתם לבן גדול על גרונו אשר לעיתים קרובות ניתן להבחין בו מרחוק. הוא מעט גדול וחום יותר מסיס החומות. בנוסף, נוצות כנפיו, חלקיו התחתונים ואחוריו מעט בהירות יותר. בטנו בעלת מראה קשקשים מעט בולט יותר ואופן תעופתו קצת שונה. קול קריאתו צרוד וחזק בדומה לסיס החומות.[2]

תפוצה ומרחב מחיה

הסיס החוורוור מתרבה על צוקים וגגות סביב הים התיכון ועל האיים הקנריים ומדיירה, ומטיל שתי ביצים בכל פעם. כמו הסנונית, הוא נודד גם כן, את החורף הוא מעביר בדרום אפריקה או בדרום מזרח אסיה.

הוא נחשב נדיר צפונית לאזורי הרבייה שלו, אם כי ייתכן שלא תועדו באזורים אלה בשל קשיים בזיהוי. מכיוון שטווח תפוצתו דרומי יותר, מגיע הסיס החוורוור מוקדם יותר ועוזב מאוחר יותר מהמין הדומה לו, סיס החומות.

בישראל נחשב הסיס החוורוור לחולף מצוי בכל רחבי הארץ. הוא נצפה דוגר סביב ים המלח ובמקומות נוספים לאורך הבקע במדבר יהודה ובערבה. מספר פריטים נצפו חורפים בדרום הארץ ובמזרחה.[2]

אוכלוסייה

קיימים בין כ-800,000–1,500,000 פריטים בוגרים ברחבי העולם.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיס חוורוור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 52, 289. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יואב פרלמן, מגדיר הציפורים של ישראל - סיס חוורוור, באתר פורטל צפרות
  3. ^ סיס חוורוור באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30931865סיס חוורוור