סינכרוטרון האור למדע ניסויי ויישומי במזרח התיכון
סינכרוטרון האור למדע ניסויי ויישומי במזרח התיכון (Synchrotron-Light for Experimental Science and Applications in the Middle East, בראשי תיבות: SESAME, בעברית: ססמי) הוא מאיץ סינכרוטרון הממוקם באלאן במחוז בלקא בירדן. הוא נוצר תחת חסותה של UNESCO ב-20 במאי 2002.
ססמי הוא מיזם שיתופי של מדענים וממשלות באזור המזרח התיכון שהוקם במתכונתו של CERN (על אף שיש להם מטרות מחקריות שונות). הוא המתקן היחיד מסוגו במזרח התיכון, מתוך בערך שישים בכל העולם. מתקן ססמי הוקם על מנת לספק סינכרוטרון לצורכי מחקר למדינות המזרח התיכון (וכך, בין היתר, למנוע בריחת מוחות), וכדי לתרום לכינון שלום בין מדינות המזרח התיכון המסוכסכות בעזרת שיתוף פעולה מדעי בינלאומי.[1]
המתקן נבחר להיבנות בירדן, כי היא המדינה היחידה שמשמרת יחסים דיפלומטיים איתנים עם החברות המייסדות של הפרויקט: קפריסין, מצרים, איראן, ישראל, ירדן, פקיסטן וטורקיה. בנוסף גם הרשות הפלסטינית שותפה לפרויקט.
אבן הפינה של המתקן הונחה ב-6 בינואר 2003, ובנייתו החלה ביולי 2003. המתקן נחנך בטקס חגיגי ב-16 במאי 2017 במעמד מלך ירדן עבדאללה השני ומשלחות מדעיות רבות מכל רחבי המזרח התיכון והעולם.[2]
נשיא מועצת ססמי הנוכחי הוא הפרופסור הגרמני רולף-דיוטר היור, מנהל הארגון האירופאי למחקר גרעיני לשעבר.
הסינכרוטרון בססמי
סינכרוטרון הוא מאיץ חלקיקים מעגלי בו חלקיקים טעונים מואצים באמצעות שדות חשמליים משתנים. סיבוב קרן החלקיקים מתבצע באמצעות הפעלת שדות מגנטיים. המבנה המעגלי של הסינכרוטרון קרוי גם "טבעת אחסון", משום שניתן לשמור בו חלקיקים בתנועה מעגלית במשך זמן רב. תנועת החלקיקים הטעונים יוצרת קרינה רבת עוצמה הנקראת "קרינה סינכרוטרונית". המהירות והאנרגיה של החלקיקים בטבעת האחסון נותרת קבועה ומטרת השדות החשמליים המופעלים על הסינכרוטרון היא לפצות על אובדן אנרגיה כתוצאה מהיווצרות הקרינה הסינכרוטרונית.
לסינכרוטרונים שני שימושים עיקריים:
- גרימה להתנגשויות רבות עוצמה של חלקיקים בתוך המתקנים וחקירת תוצרי ההתנגשות.
- שימוש בקרינה הסינכרוטרונית לצורך זיהוי חומרים ביולוגיים שונים, צילום מבנה של חומרים ועוד. שימוש זה של סינכרוטרונים מתבצע במחקרים בתחומי מדעי החיים, כימיה, ביולוגיה ואף ארכאולוגיה. במחקרה של עדה יונת, למשל, היא השתמשה בסינכרוטרון.[3]
שם
השם ססמי (sesame - שומשום באנגלית) נבחר בשל הביטוי "שומשום היפתח" (open sesame), המייצג את מטרת המיזם - להוות מכון מחקרי הפתוח בפני מדעני המזרח התיכון והעולם בכלל.[4] בנוסף, הוא נועד לייצג את תרבות אזור המזרח התיכון, בו שומשום הוא גידול חשוב כבר אלפי שנים. ראשי התיבות Synchrotron-Light for Experimental Science and Applications in the Middle East הותאמו למילה SESAME.
מבנה
המתקן מורכב מארבעה חלקים[5]:
מיקרוטרון
המיקרוטרון הוא מאיץ חלקיקים קטן המאיץ את האלקטרונים שלבסוף יואצו במתקן לאנרגיה של כ-22.5 MeV. המיקרוטרון בססמי נכנס לפעילות בנובמבר 2011. האלקטרונים המואצים עוברים לשלב הבא במתקן, הבוסטר-סינכרוטרון.
בוסטר-סינכרוטרון
הבוסטר-סינכרוטרון מקבל את האלקטרונים המואצים מהמיקרוטרון ומאיץ אותם לאנרגיה של כ-800 MeV. את האלקטרונים המואצים הוא מעביר לחלק הבא - טבעת האחסון.
טבעת האחסון
טבעת האחסון, המקבלת את האלקטרונים המואצים מהבוסטר-סינכרוטרון, מאיצה את האלקטרונים ל-2.5 GeV ושומרת על תנועתם המעגלית למשך שעתיים בערך. בגלל תנועת האלקטרונים, הם פולטים קרינה סינכרוטרונית, המנותבת לחלק הבא - הבימליינס.
בימליינס
הקרינה הסינכרוטרונית מנותבת על ידי הבימליינס לצורכי המחקרים השונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט של ססמי http://www.sesame.org.jo/sesame_2018/
עמוד הפייסבוק של ססמי https://www.facebook.com/SESAME.light.source
הערות שוליים
